לקוטי תורה, פר' חוקת, "זאת חוקת התורה" #6 ואחרון - הרב יצחק מאיר וייס
יום ראשון ו׳ תמוז תשפ״ו
|15:59
תיאור
לקוטי תורה, פר' חוקת, "זאת חוקת התורה" #6 ואחרון - הרב יצחק מאיר וייס
חוק וחקיקה: פרה אדומה כשורש הרצוא ושוב שבכל המצוות
בשיעור זה נעמיק בפרק האחרון של מאמר זאת חוקת התורה (לקו"ת חוקת, דף נז ע"ב), ונבחן את שני הביאורים בתיבת "חוקה" — מלשון חוק ומלשון חקיקה. נעיין כיצד פרה אדומה מהווה את שורש עבודת הרצוא ושוב הנדרשת בכל מצווה ומצווה.
תקציר
המאמר משלים את ביאור הפסוקים "וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמר זאת חֻקת התורה אשר צוה ה'". מבואר בו ש"חוקה" נדרשת בשני אופנים: מלשון חוק (הנהגה קבועה, כעין "חוק שמים וארץ"), ומלשון חקיקה — היינו אותיות החקוקות המאוחדות עם עצם הנפש, שאינן נפרדות מן הרעיון כאותיות הכתובות על הקלף. בהמשך מתבאר ש"משה ואהרן" הם בחינת "ונחנו מה" — דרגת החכמה (כח מ"ה), ושכפילות שם הוי' שבפסוק רומזת לשתי דרגות: הוי' הראשון בחינת ממלא כל עלמין, והוי' השני בחינת סובב כל עלמין. תיבת "לאמר" מורה על האותיות הנמשכות מן החכמה, ותיבת "אשר צוה" מלשון צוותא וחיבור — לחבר את בחינת הסובב עם דרגת החכמה והספירות. לבסוף נתבאר ששורש פרה אדומה הוא בדרגה שלמעלה מחכמה ("נוצר חסד לאלפים", "אלף" החכמה), ולכן נצטוו עליה "למשמרת" — שכן ממנה נמשך כוח הרצוא ושוב לכל המצוות כולן.
הנקודה המרכזית
עניינה של פרה אדומה הוא המשכת עבודת הרצוא ושוב — אפר הפרה כנגד הרצוא (יציאה מן העולם), ונתינת המים חיים אל הכלי כנגד השוב (המשכה למטה). שתי תנועות אלו הן יסוד כל התורה והמצוות, שכן כל מצווה מחייבת את שתי התנועות הללו. משום כך נקראת היא "חוקת התורה" — שהיא ממשיכה את בחינת החקיקה, שורש התורה, מן הדרגה שלמעלה מחכמה אל אותיות תורה שבכתב ותורה שבעל פה. ולכן נצטוו עליה "למשמרת", להמשיך כוח זה לכל המצוות כולן.
עיקרי השיעור
שני פירושי "חוקה" — מלשון חוק (הנהגה קבועה ובלתי משתנה, כעין חוק הטבע), ומלשון חקיקה (אותיות חקוקות המאוחדות עם הנפש בעצם, להבדיל מאותיות הכתובות על הקלף שהן נפרדות מן הרעיון).
פרה אדומה = רצוא ושוב — אֵפר הפרה כנגד הרצוא, ונתינת המים חיים אל הכלי כנגד השוב; ושניהם יחד יסוד כל התורה והמצוות (כפי שנתבאר בארוכה בתחילת המאמר).
"וידבר ה' אל משה ואהרן" — משה ואהרן הם בחינת "ונחנו מה", דרגת החכמה (כח מ"ה); והעבודה היא להמשיך את "חוקת התורה" בדרגה זו.
כפילות שם הוי' — הוי' הראשון בחינת ממלא כל עלמין (כמרומז ב"בי' נברא העולם", י' ראשונה של השם), והוי' השני בחינת סובב כל עלמין; ו"אשר צוה" מלשון צוותא וחיבור לחברם. "לאמר" — האותיות הנמשכות מחכמה, וכן נרמז בפרשה ראשונה דק"ש: "והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך".
שורש פרה אדומה למעלה מחכמה — כמאמר שלמה "אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני" (קהלת ז, כג), ומרומז ב"נוצר חסד לאלפים" ("אלף" שלמעלה מן החכמה ומקורה); ולכן נצטוו "ויקחו אליך... למשמרת" (במדבר יט), לשמור כוח זה לכל המצוות.