לקוטי תורה, פר' חוקת, "זאת חוקת התורה" #3 - הרב יצחק מאיר וייס
יום שלישי א׳ תמוז תשפ״ו
|30:08
תיאור
לקוטי תורה, פר' חוקת, "זאת חוקת התורה" #3 - הרב יצחק מאיר וייס
מאמר חוקת (ליקוטי תורה) – שיעור ג' : פרק ב' – ימין ושמאל, פרה אדומה, חומר וצורה
בשיעור זה נעמיק בפרק הב' של המאמר (ליקוטי תורה, פרשת חוקת, דף נ"ג — יש לאמת), ונעיין במושגי הימין והשמאל כשני אופני ההשפעה האלוקית, במהות פרה אדומה כשייכת לקו השמאל, ובעניין חומר וצורה בנפש הבהמית ועבודת שריפת הפרה כדרך תיקונה.
תקציר
פרק ב' של המאמר עוסק בשני אופני ההתגלות האלוקית: ימין מקרב — ההשפעה היוצאת ממנו נרגשת בה האלוקות פנימית, ואינה ניתנת אלא לקדושה; שמאל דוחה — ההשפעה ניתנת בדחייה אחר דחייה, בחיצוניות בלבד, ומשם שואבים גם החיצונים. על יסוד זה מובן ייחודה של פרה אדומה: על פי הזוהר (פרשת חוקת, דף ק"ב ע"ב) היא שייכת לפני שוור המקבל מהשמאל, ועניינה לתקן את אופן ההשפעה החיצונית. שריפת הפרה מבטאת בעבודת הנפש הסרת ה"צורה" החיצונית כדי לחשוף ולקדש את ה"חומר" העצמי — שהוא כוח המתאווה הגולמי שבנפש הבהמית.
הנקודה המרכזית
יסוד השיעור הוא ההבחנה בין ימין ושמאל כשני אופנים שבהם הקב"ה משפיע לנבראים. ימין — ההשפעה נרגשת בה האלוקות עצמה, ובה נמצא "המאור פנים" והחיבה; לכן רק הקדושה — המבוטלת לאלוקות — יכולה לקבל ממנה. שמאל — ההשפעה מנותקת מן המשפיע ונמסרת בחיצוניות בלבד, ומשם שואבים גם החיצוניים. פרה אדומה ממוקמת בקו השמאל הזה, ועבודתה — להפריד את הניצוץ האלוקי הנסתר בתוך מציאות החיצוניים, לקדשו ולהשיבו לשרשו. בעבודת הנפש הדבר מקביל להסרת ה"צורות" המלבישות את הנפש הבהמית — המחשבה, הדיבור והמעשה הנמשכים מהתאווה — על מנת לחשוף את ה"חומר" היסודי ולהפכו לכלי לקדושה.
עיקרי השיעור
ימין מקרב, שמאל דוחה — שני ערוצי ההשפעה האלוקית: ימין — ההשפעה נרגשת בה "המאור פנים", ה"אמת" האלוקית ניתנת יחד עם החיים; לכן מציאות המבוטלת לאלוקות בלבד יכולה לקבל ממנו. שמאל — ההשפעה ניתנת כ"אחוריים", בדילוג ובהתנתקות מן המשפיע; גם החיצוניים שואבים משם. המשל: אדם הנותן מתנה לשונאו — נותן את החפץ אך לא את ה"רוח חיים" שבמתנה. (זוהר, פרשת חוקת, דף ק"ב ע"ב; פרק ב' של המאמר, דף נ"ג — לאמת)
פרה אדומה — בחינת שמאל ופני שוור: על פי הזוהר, הפרה שייכת ל"פני שוור" המקבל מן השמאל. משמעות הדבר: כל עניין פרה אדומה הוא במקום שבו ההשפעה האלוקית פועלת בדחייה — שם נמצאים החיצוניים, ועניין המצווה לתקן את ה"שמאל" הזה ולהחזיר את הניצוצות שנפלו שמה.
זריקת הדם שבע פעמים נוכח פני אוהל מועד: הכהן עמד על הר המשחה וכיוון פניו לקודש הקודשים. שבע הזריקות כלפי פנים מבטאות את השלב הראשון: העלאת הפנימיות הנסתרת של הפרה — הניצוץ האלוקי הגנוז בתוך המציאות החיצונית — ולהקדישו לפני ה'. שלב זה קודם לשריפת הפרה עצמה.
שריפת הפרה — הסרת הצורה וחשיפת החומר: בשריפה נפרדים ונעלמים יסודות האש, הרוח והמים; נשאר האפר שהוא יסוד העפר — ה"חומר" העצמי. בנפש הבהמית: כוח המתאווה הוא ה"חומר"; רצייתה דבר מסוים, ומכאן מחשבה, דיבור ומעשה בעניין זה — שכבות "צורה" המלבישות אותו. שריפת הפרה בעבודת הנפש: עצימת עיניים מרע, אי-שמיעת הדיבור השלילי — הסרת הצורה; ואז ניתן לקחת את החומר הגולמי ולקדשו.
חומר וצורה כמושג יסוד בעבודה רוחנית: המאמר משלב מושגי חומר וצורה (על פי הרמב"ם: הפרדתם אפשרית בשכל בלבד, לא במציאות) עם ניתוח הנפש הבהמית. הרצון הוא ה"חומר היולי" של הנפש — קיים אך בלא ביטוי; עצם הרצייה דבר מסוים היא "צורה" ראשונה; מחשבה, דיבור ומעשה — "כלים" ולבושים נוספים. ניתוח זה מלמד שבכל שלב ניתן להסיר את הלבוש ולחזור לשכבה פנימית יותר, עד לקידוש ה"חומר" עצמו.