תניא - שער היחוד והאמונה פרק ט' #2 - הרב יוסף יצחק אופן

תניא - שער היחוד והאמונה פרק ט' #2 - הרב יוסף יצחק אופן הבורא מרומם ומובדל לחלוטין מכל גדר, אף מגדר החכמה העליונה, עד שהחכמה נחשבת לגביו כעשייה ממש לגבי אין סוף. המשכת החכמה והמידות אל העולמות אינה אלא דרך שלושה צמצומים כלליים – צמצום אור אין סוף (בו נתגלה כוח הגבול, הרשימו), צמצום אור אדם קדמון (הרצון הכללי הכולל בסקירה אחת את כל הדורות), וסוד הדיקנא (המשכת הכתר לעולמות בבחינת ״שערות״ מצומצמות) – שכולם נועדו להתלבשות האור בכלים המגבילים אותו. על פי זה מתיישבת מחלוקת הרמב״ם והמהר״ל: אמת שהבורא מרומם מן החכמה כדברי המהר״ל, אך לאחר שצמצם את עצמו להתלבש בה שייך לומר כדברי הרמב״ם ״הוא היודע והוא המדע והוא הידוע״ – שכן ידיעתו את כל הנבראים היא ידיעת עצמו, ומשום כך אין בו שינוי כלל. וזהו הפלא שבאחדות הפשוטה: שאף שהחכמה כעשייה לגביו, מתאחד בה הבורא באחדות פשוטה ממש. עיקרי השיעור הבורא מרומם מגדר חכמה: אצל הנבראים החכמה היא המעלה העליונה, וממנה נמשכות חמש מדרגות (בינה ודעת, מידות, מחשבה, דיבור ומעשה); אך הבורא מרומם מן החכמה עד אין קץ, ואף החכמה נחשבת אצלו כמעשה ממש. ומה שנקרא ״חכם״ ו״רחום״ הוא מפני שהוא מקור החכמה ומקור הרחמים. שלושת הצמצומים הכלליים: צמצום אור אין סוף – סילוק אור הבלי גבול בדרך העלם, שבו נתגלה כוח הגבול (הרשימו) שהוא הבסיס לעולמות; צמצום אור אדם קדמון – הרצון הכללי הסוקר את כל הדורות בסקירה אחת, שהוצרך צמצום שלא יאיר בגילוי; וסוד הדיקנא – שהשפעת הכתר לעולמות אינה אלא בבחינת ״שערות״, המשכה מצומצמת ביותר. י״ג מידות הרחמים והדיקנא: י״ג מידות הרחמים שבכתר נרמזות בזקן, שכשם שחיות השערות מצומצמת עד שאין מרגישים כאב בחיתוכן, כך ההשפעה מן הכתר מצומצמת; ובחודש אלול (וכן ביום הכיפורים) מאירות מידות אלו ומהן נמשכת סליחת עוונות. תכלית הצמצומים – התלבשות בכלים: כל הצמצומים נועדו כדי שיוכל האור, שהוא אין סוף, להתלבש בכלים דעשר ספירות – הם החכמה והמידות המקבלים את האור ומגבילים אותו, ורק אז מגיע השפע בהגבלה אל העולמות. יישוב מחלוקת הרמב״ם והמהר״ל: הבורא מרומם מן החכמה כדברי המהר״ל, אך לאחר שצמצם עצמו להתלבש בה שייך לומר כדברי הרמב״ם ״הוא היודע והוא המדע והוא הידוע״; ידיעת הבורא את הנבראים היא ידיעת עצמו, ולכן אין בו שינוי – והכל אחדות פשוטה ממש.