מאמר ״משכני אחריך נרוצה״ תשל״ה #3 ואחרון - יום ב', ח"י אלול - הרב יעקב גולדשמיד
יום חמישי י״ד אלול תשפ״ו
|23:57
תיאור
מאמר ״משכני אחריך נרוצה״ תשל״ה #3 ואחרון - יום ב', ח"י אלול - הרב יעקב גולדשמיד
השיעור, מפי הרב יעקב גולדשמיד, מוקדש לחלקו השלישי והאחרון של מאמר הרבי מלובביץ' מתשל"ה על הפסוק "משכני אחריך נרוצה" (מתוך שיר השירים). המאמר מתמקד בקשר הרוחני והמהותי לימי חודש אלול, ובעיקר ליום ח"י באלול, כהכנה מרכזית לימים הנוראים ולראש השנה.
הנושא המרכזי של השיעור הוא פרשנות הפסוק "משכני אחריך נרוצה". אף שעל פי ההקשר המקורי הפסוק קשור לחגי ניסן (פסח וספירת העומר) ולשבועות, הרבי מסביר אותו על העבודה הרוחנית של חודש אלול. במילה "משכני" טמונים שני פירושים משלימים המייצגים את מערכת היחסים והתנועה שבין הקדוש ברוך הוא לאדם:
הפירוש הראשון הוא גילוי אלוקי – הבורא כביכול מושך את האדם אליו, מתגלה אליו ומקרב אותו.
הפירוש השני מתאר דווקא מצב של הסתלקות, צמצום והעלם – הקדוש ברוך הוא "מתרחק", אך זאת במטרה אחת: לעורר באדם צימאון, געגוע ורצון עז לרדוף אחריו מתוך יזמה ופנימיות, וזהו סוד המילים העוקבות: "אחריך נרוצה".
כדי להמחיש את הרעיון העמוק הזה, נעשה שימוש במשל המפורסם של המגיד ממעזריטש על אב ובנו הקטן. האב רואה את בנו שקוע במשחקי ילדות ("מעשה קטנות") ומחליט להתגלות אליו. בעקבות הגילוי, הבן עוזב את צעצועיו ורץ אל אביו. אולם באותו רגע ממש, האב בוחר להסתתר שוב ולהתרחק. הוא אינו עושה זאת כדי לנטוש את בנו, אלא כדי לעורר בו רצון עז ובוגר יותר למצוא אותו ולרדוף אחריו בתשוקה שאינה תלויה רק בגילוי הראשוני.
המשל משקף את תהליך צמצום האור האלוקי בבריאת העולם כולו. הקדוש ברוך הוא צמצם את אורו והעלים את עצמו כדי לאפשר לעולמות להיברא מבלי שיתבטלו במציאותו, וכדי שהאדם יוכל לעבוד אותו מתוך בחירה חופשית. מטרת ההסתר אינה הפירוד כשלעצמו, אלא יצירת מרחב שבו יוכל האדם לגלות את האלוקות מתוך החושך ולייצר חיבור אמיתי. תהליך זה מלווה את כל ההיסטוריה היהודית ושלבי העבודה הרוחנית: יציאת מצרים, בניין המקדש, וגם זמן החורבן – אז ההסתלקות וההעלם אמורים להוביל לצימאון הרוחני הגדול ביותר, ומשם לגאולה.
רעיון זה מתחבר לנבואת יחזקאל ("ואני בתוך הגולה על נהר כבר"), שראה מראות נשגבים של מעשה מרכבה דווקא מתוך מיצר הגלות. השימוש במילה "כבר" רומז לכך שהגילוי האלוקי "כבר" היה שם בתחילת הבריאה, והנשמה "כבר" חוותה אותו בטרם רדתה לעולם (כפי שחז"ל מתארים את התינוק שלומד את כל התורה במעי אמו, ורגע לפני צאתו לאוויר העולם מלאך בא ומשכיח אותה ממנו כדי שיעמול עליה מעצמו). הזיכרון הנסתר הזה הוא שמעורר את הנשמה לחוש את כאב הריחוק ולרצות לשוב.
מכאן נובע שעבודת התשובה אינה נחלתם של חוטאים בלבד, אלא של כל נשמה שירדה לעולם, ואפילו של צדיק גמור, מעצם הריחוק ממקורה. המטרה היא להגיע לאהבת השם של "בכל מאודך" – עבודה שהיא למעלה ממדידה והגבלה (מה שמרומז בהחלפת אותיות המילה "אדם" למילה "מאד", המעידה על פריצת גבולות).
לקראת הסיום, הרב גולדשמיד מחבר את הנאמר למהותו של ח"י באלול – יום הולדתם של הבעל שם טוב ואדמו"ר הזקן. יום זה מחדיר חיות (מלשון "ח"י") בחודש אלול כולו, ונותן את הכוח המיוחד ל-12 הימים האחרונים של החודש, שבהם כל יום מתקן באופן ספציפי חודש שלם מהשנה שחלפה לקראת השנה החדשה.
בסיכומו של דבר, התכלית הפנימית של כל ההעלמות וההסתרים בעולם היא בניית הכלי לגאולה השלמה. תהליך זה מביא לידי הגשמת הרצון האלוקי של "תמליכוני עליכם", ויושלם בביאת משיח צדקנו, שעל פי פסק הרמב"ם יילחם מלחמות ה', ינצח, יבנה את בית המקדש במקומו, ורק לאחר מכן יקבץ את נדחי ישראל.
פרטי השיעור
שיעור זה נמסר על ידי הרב יעקב גולדשמיד בבית הכנסת 770 רמת שלמה בירושלים, ביום חמישי י״ד אלול תשפ״ו. משך ההאזנה: 23:57. הנושא הנלמד: חסידות. הקובץ זמין להאזנה ישירה ולהורדה בפורמט MP3, ללא תשלום.