מאמר ״משכני אחריך נרוצה״ תשל״ה #2 - יום ב', ח"י אלול - הרב יעקב גולדשמיד
יום רביעי י״ג אלול תשפ״ו
|22:31
|
3 האזנות
תיאור
מאמר ״משכני אחריך נרוצה״ תשל״ה #2 - יום ב', ח"י אלול - הרב יעקב גולדשמיד
**שלושת שלבי ההתקרבות: משכני, אחריך נרוצה, הביאני המלך חדריו**
הרבי מסביר שהפסוק מתאר שלושה שלבים בעבודת ה':
1. **"משכני"**: זהו שלב של התעוררות מלמעלה, שבו הקדוש ברוך הוא "מושך" את האדם ("משכני" - בלשון יחיד, המכוון לנפש האלוקית בלבד). האדם עדיין לא פועל בעצמו עם כל ישותו, אלא זוכה להארה מלמעלה שמעוררת אותו, כמו שהיה ביציאת מצרים בפסח.
2. **"אחריך נרוצה"**: כאן הפעולה עוברת אל האדם, והיא בלשון רבים ("נרוצה"). בשלב זה היהודי נדרש לפעול בכוחותיו שלו, ולצרף גם את הנפש הבהמית (היצר והגוף) אל הריצה וההשתוקקות לקדושה. זהו תהליך של בירור וזיכוך, המקביל לימי ספירת העומר.
3. **"הביאני המלך חדריו"**: זהו שלב השיא, שבו מתרחש איחוד שלם עם הקדוש ברוך הוא, המקביל למתן תורה (חג השבועות). בשלב זה, ההתאחדות היא באופן של גילוי התורה והפנמתה, כדוגמת קבלת לוחות הברית.
**כפליים לתושיה: ההבדל בין ניסן לתשרי ובין צדיקים לבעלי תשובה**
הרבי מחדש שהפסוק לא מתייחס רק לתהליך שבין חג הפסח לחג השבועות, אלא גם לתהליך של חודש אלול וימי חודש תשרי, והאמת היא שבתשרי זה בא לידי ביטוי בצורה עוצמתית יותר. בעוד שבפסח מתחיל התהליך של יציאה ממיצר, בתשרי אנו זוכים לקבל את הלוחות השניים, שעליהם נאמר שיש בהם "כפליים לתושיה".
ההבדל בין הלוחות הראשונים לשניים משול להבדל שבין עבודתם של "צדיקים" לבין עבודתם של "בעלי תשובה". עבודת הצדיקים (המקבילה ללוחות הראשונים) היא בבחינת "סור מרע" – הימנעות מן הרע, בעוד עבודתם של בעלי התשובה (המקבילה ללוחות השניים) היא של "בירור" – לקחת את החושך והרע עצמם ולהפוך אותם לזכויות ולקדושה ("זדונות נעשות לו כזכויות"). בעל התשובה משקיע מאמץ כפול, שבו הוא הופך את הנפש הבהמית שלו, ולכן עבודתו היא בבחינת "כפליים לתושיה".
**שני הפירושים ל"משכני" - חודש אלול כזמן של ריחוק המייצר קרבה**
הרבי מביא מדרש המציע שני פירושים הפוכים למילה "משכני": הפירוש הראשון הוא המשכת השכינה (קירבה), והפירוש השני הוא דווקא סילוק השכינה ("משכני" מלשון למשוך ולקחת חזרה, כמו "במשוך היובל").
איך סילוק השכינה יכול להיות חלק מהתקרבות? הרבי מסביר שלעתים, דווקא כאשר היהודי מרגיש שאלוקים רחוק ("לא יעלה בקרבכם"), נוצר אצלו צימאון ותשוקה אדירה להתקרב. תחושת הריחוק, האופיינית לחשבון הנפש של חודש אלול (ושל חודש אב שלפניו), מעוררת באדם רצון פנימי עז "לרוץ" אל ה' בכוחותיו שלו. הריחוק הוא למעשה אמצעי להשגת ריצה מהירה וחזקה יותר ("אחריך נרוצה"), המערבת לא רק את הנפש האלוקית אלא גם את הנפש הבהמית, שמבינה את החסר וצמאה גם היא. המילה "נרוצה" אינה רק הליכה, אלא ריצה מהירה מתוך השתוקקות ("רצוא"), המעידה על כך שהרצון חדר את כל כוחות הנפש.
**תורת הבעל שם טוב: מצרה לצוהר – בא אל התיבה**
לקראת סיום השיעור מובאת תורתו של הבעל שם טוב (שיום הולדתו חל בח"י אלול). הבעל שם טוב דורש את הפסוק "עת צרה היא ליעקב וממנה יושע" – לא שהאדם יוושע וייצא מן הצרה, אלא שמתוך ה"צרה" עצמה תצמח הישועה.
איך זה קורה? באמצעות המילים. הבעש"ט דורש את הציווי לנח "בֹּא אֶל הַתֵּבָה" כמטרה להיכנס לתוך ה"תיבה" – אל תוך אותיות התורה והתפילה. האותיות מהוות צינורות של שפע וחיות אלוקית. כאשר אדם נכנס בכל מאודו לתוך אותיות התפילה, הוא יכול להפוך את האותיות של המילה "צָרָה" לאותיות של המילה "צֹהַר" (אור ופלא).
כך, אותה צרה וחושך ("לא יעלה בקרבכם" – סילוק השכינה) הופכת ליתרון גדול. המיצר והריחוק הם אלו שמובילים לישועה העמוקה ביותר ולהיפוך החושך לאור, ממש כמו שזדונות נהפכים לזכויות. זהו תמצית כוחה של עבודת התשובה הייחודית לחודש אלול ותשרי – להפוך את הקללה לברכה בכפליים לתושיה.
פרטי השיעור
שיעור זה נמסר על ידי הרב יעקב גולדשמיד בבית הכנסת 770 רמת שלמה בירושלים, ביום רביעי י״ג אלול תשפ״ו. משך ההאזנה: 22:31. הנושא הנלמד: חסידות. הקובץ זמין להאזנה ישירה ולהורדה בפורמט MP3, ללא תשלום.