גמרא בעיון 8: ״עבד שנשבה ופדאוהו״ המשך סוגיית יאוש - הרב שמואל רבינוביץ

הסוגיא: עבד שנשבה (גיטין ל״ז ע״ב – ל״ח ע״א), בהמשך לסוגיית יאוש בבבא קמא ס״ח–ס״ט. נושאי השיעור: — הלוקח יין מבין הכותים בערב שבת — דיני ברירה ומקור הצנועים (בבא קמא ס״ט ע״ב) — ״איש כי יקדיש את ביתו״ — מה ביתו ברשותו אף כל ברשותו — רש״י בבבא מציעא בדין ריבית להקדש — חיוב הגזבר אף שאין הכסף ברשותו — משנת עבד שנשבה: ״לשום עבד״ ו״לשום בן חורין״, לפני יאוש ולאחר יאוש — הקושיא: כיצד מוכר השבאי את העבד והרי אין לו שום קניין — תירוץ הרשב״א: דין כיבוש מלחמה — תירוץ הרמב״ן במלחמות: יאוש מפקיע קניין פירות בלבד, ולכן קנה השבאי למעשה ידיו — תירוץ המאירי: ״אף דרך גזילה קנה ביאוש״ — יסוד ר׳ חיים מבריסק: יש ״מעשה גזילה״ בלא ״קנייני גזילה״ — ״הקניין הסמוי״ של הגזלן — חיוב המזיק יוצר אחיזה בחפץ אף שאין קנין ממוני גמור ▪ מקורות עיקריים: בבא קמא ס״ח ע״ב, ס״ט ע״ב | בבא מציעא כ״ו ע״א | גיטין ל״ז ע״ב – ל״ח ע״א | רשב״א, רמב״ן (מלחמות), ריב״א, מאירי, רש״י, חידושי רבינו חיים הלוי ▪ הסוגיא מהווה המשך ישיר לשיעורים הקודמים בסוגיית יאוש, ומפתח את היסוד של ״כח הגנב בחפץ הגזול״ מעבר לקנין ממוני.