מאמרים יסודיים - ״ויגש אליו יהודה״ #3 - הרב יוסף יצחק הבלין
יום שלישי י׳ סיון תשפ״ו
|21:02
תיאור
מעלת הדּוֹמֵם כ"סוֹף מַעֲשֶׂה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה" – הַמִּשְׁכָּן וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ לְאוֹר סֵדֶר הִשְׁתַּלְשְׁלוּת
תקציר
בשיעור זה עוסקים בעיקרון "סוֹף מַעֲשֶׂה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה" ובהשלכותיו על סדר ארבעת הדרגות שבנבראים — דומם, צומח, חי ומדבר — ומבארים מדוע דווקא הדומם, שהוא הנמוך שבנבראים לפי סדר ההשתלשלות, הוא הנעלה שבהם מבחינת "מחשבת תחילה". מתוך כך מוסבר ההבדל הפנימי בין המשכן לבית המקדש: המשכן, כדירת ארעי, נבנה לפי סדר ההשתלשלות מלמעלה למטה, ואילו בית המקדש, כדירת קבע, עיקרו כולו מן הדומם.
הנקודה המרכזית
העיקרון "סוֹף מַעֲשֶׂה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה" מלמד שהדרגה הנמוכה ביותר בסדר ההשתלשלות — הדומם והארץ — היא בעצם גבוהה יותר בשורשה, שכן היא התכלית שעמדה במחשבה הקדומה של הבריאה. מאחר שעיקר הכוונה האלוקית היא שישראל ימשיכו אור התורה והמצוות דווקא למטה, בעולם הגשמי, נמצא שהארץ — היא שורש כל הנבראים ומקורם. מחמת שורש עליון זה, יש לדומם כוח להוציא ולהחיות את הצומח, החי והמדבר, שכולם מתקיימים ממנה. ובזה מיושבת המחלוקת בין בית שמאי ובית הלל: שניהם אמת — שמים קודמים לפי סדר ההשתלשלות, אך ארץ קדמה במחשבת תחילה.
עיקרי השיעור
"סוף מעשה במחשבה תחילה" — הכלל ויישומו (עמ' רבז, טור שני): כשם שבבניית בית המחשבה הראשונה קדמה למעשה, אך התכלית העמוקה של הבניין היתה בבסיסה — כך בסדר הבריאה: הדרגות העליונות (שמים, עולמות רוחניים) קדמו בפועל, אך "ארץ נבראת תחילה" מבחינת שהיא מחשבת תחילה.
מעלת הדומם מכוח שורשו (הערה 18, סעיף 21): דווקא מפני שהדומם הוא הנמוך ביותר בסדר ההשתלשלות, הרי הוא ה"סוף מעשה" של כל הבריאה, ועל כן שורשו גבוה מן הצומח, החי והמדבר. מתוך כך "הצומח החי והמדבר כולם מקבלים ממנה", והיא הסיבה והגורם לקיום כל הנבראים (הערה 20).
המשכן — בניין על פי סדר ההשתלשלות: מאחר שבמשכן האיר אור אלוקי מצומצם לפי סדר ההשתלשלות — ראשית הגבוה ואחר כך הנמוך — לכן נבנה מלמעלה למטה: היריעות (תקרה) מעורות אילים ותחשים, מסוג החי; הקרשים (כותלים) מעצי ארזים, מסוג הצומח; וקרקע המשכן — הדומם.
מעלת עצי הארזים בצומח: כוח הצמיחה מתבטא בעיקרו בגידול מקטן לגדול, וככל שהאילן גבוה יותר כך מתגלה בו חיות אלוקית גדולה יותר. הארז, הגדל לגובה עצום, מייצג את "בחינת העליון שבצומח" — ולכן נעשו קרשי המשכן דווקא מארזים.
בית המקדש — כולו דומם: בית המקדש, בהיותו דירת קבע של הקדוש ברוך הוא, אינו הולך לפי סדר ההשתלשלות אלא לפי מחשבת תחילה — ולכן הכל אדמה ואבנים, מסוג הדומם, שהוא תכלית הבריאה ומקום המשכת התורה והמצוות בעולם הגשמי.