מאמרים יסודיים - ״ויגש אליו יהודה״ #7 - הרב יוסף יצחק הבלין

שיעור ז' — ויגש אל יוסף: שלוש מדרגות הביטול לפני ה' בשיעור זה עוסקים בסוגיית "ויגש אליו יהודה" על פי פנימיות התורה, ובוחנים את משמעות התקרבות מדרגת יהודה — בחינת המלכות — אל מדרגת יוסף — בחינת זה"ר, ומתוך כך מבארים את שלוש מדרגות הביטול לפני הקב"ה בעבודת האדם. הנקודה המרכזית בשיעור זה מבוארות שלוש מדרגות הביטול לה' בעבודת האדם: קבלת עול מלכות שמים — ביטול שורשו בבחינת המלכות שבנפש; ביטול הנובע מאהבה ויראה הנולדות מהתבוננות — שורשו במידות שבנפש; וביטול מוחלט עד כדי אי-הרגשת עצמו כלל — שורשו בבחינת החכמה שבנפש. המשל של זקני החסידים משני סוגי נתיני המלך — השר הגדול והעבד הפשוט — מבאר שהביטול מצד הרגש ומציאות האדם נופל באיכות לעומת ביטול מי שאינו חש דבר בעצמו ומקיים את רצון המלך מחמת מציאות המלך בלבד. עיקרי השיעור יהודה ויוסף כמדרגת מלכות וזה"ר — פסוק "ויגש אליו יהודה" מבאר שיהודה, בחינת מלכות, ניגש לקבל שפע מיוסף, בחינת זה"ר (יסוד). תרגום אונקלוס "ותקרב דעלמא בעלמא" — קירוב שני עולמות זה בזה — משמעו שבחינת המלכות חייבת לגשת ולקבל את השפע מבחינת זה"ר לפי סדר ההשתלשלות. (עמ' ג' טור א') עתידית: עליית המלכות על זה"ר — אף שכיום "שמים גבוה מארץ" ויוסף למעלה מיהודה כמו שהקירות למעלה מהאדמה, לעתיד לבוא תתגלה מדרגת המלכות כגבוהה מזה"ר — "אשת חיל עטרת בעלה" — שכן שורש המלכות במחשבה תחילה. שלוש מדרגות הביטול (עמ' ד' סי' ו', הערה 64) ביטול תחתון — קבלת עול מלכות שמים: האדם מקיים מצוות ומכפיף כוח המעשה שלו, אך פנימיותו — שכלו ורגשותיו — נמשכת אחר תאוותיו. זוהי "עירות התחתונה", שורשה בבחינת המלכות שבנפש. ביטול אמצעי — ביטול מתוך אהבה ויראה: האדם מתבונן בגדלות ה' ומתעורר בתשוקה ואהבה או ביראה, ומשום כך גם מידותיו ורגשותיו בטלים. אך עדיין נרגשת מציאותו — הביטול נובע מרגשו שלו. שורשו במידות שבנפש. ביטול עליון — ביטול מוחלט: האדם אינו מרגיש מציאותו כלל, כמי שנופל לפני המלך בפישוט ידים ורגלים — ראש ורגלים שווים, אין מציאות, אין כלום. שורשו בבחינת החכמה — "כח מה", ביטול גמור. (הערה 64) משל שני הנתינים (עמ' ד', הערה 68) — זקני החסידים הביאו משל: השר המשכיל, המכיר בגדלות המלך ומתעלף — ביטולו נובע מרגשו ומציאותו שלו, ולכן בסוף כוחות נפשו עדיין נרגשים. לעומתו, העבד הפשוט שאין לו שום השגה בגדלות המלך, ובכל זאת מקיים פקודתו — ביטולו מוחלט, כי אין שם אלא מציאות המלך. באיכות הביטול גדול האיש הפשוט מן השר. ההפלאה של קבלת עול ביחס לביטול מתוך רגש — אף שמי שיש לו אהבה ויראה גדול במדרגה מבחינת הכמות, מכל מקום מי שמקיים מתוך קבלת עול גרידא — ביטולו הוא מצד מציאות הקב"ה בלבד ולא מצד מציאותו, ובכך נעלה הוא מבחינת איכות הביטול.