גמרא בעיון 19: האם השווי שיהיה בעתיד מונח בחפץ כבר היום? - הרב שמואל רבינוביץ
יום רביעי כ״ג תמוז תשפ״ו
|51:11
|
האזנה 1
תיאור
איך דבר שאינו שווה כלום נחשב כממון? מדוע המזיק חבית בסתם יום משלם כמחיר של יום השוק? והאם יש מעילה בחמץ של הקדש בפסח?
גמרא בעיון י״ט: האם השווי שיהיה בעתיד מונח בחפץ כבר היום? - הרב שמואל רבינוביץ
תקציר נושאי השיעור:
● שור הנסקל שנמסר לשומר (בבא קמא עא עמוד ב): השור אסור בהנאה ואינו שווה כלום, ובכל זאת דבר הגורם לממון כממון דמי, שכל זמן שהוא ביד השומר הוא נפטר בו מתשלומיו.
● גדר הדין על פי רש״י: הגורם לממון הוא החיוב שנולד על השומר בשעה שהשור נלקח ממנו.
● שיכרא דרב פפא (בבא מציעא סה עמוד א): מכירה בתשרי במחיר של ניסן, האם זו ריבית או שהשווי של ניסן מונח בשיכר כבר עכשיו.
● הסבלים ששברו חבית (בבא מציעא צט עמוד ב): מחלוקת רש״י והרא״ש אם משלמים כשעת השבירה או כיוקרא דלקמיה, כמחיר יום השוק הבא.
● קצות החושן סימן שד: הזוז החמישי ויוקרא דלקמיה כדבר הגורם לממון.
● תוספות: ההבדל בין דינא דגרמי, דבר השווה לכל העולם, לדבר הגורם לממון שראוי רק לאדם זה.
● חמץ של הקדש בפסח (פסחים כט): חיוב המזיק מדין גורם לממון, שאלת המעילה, והכלל אין להקדש אלא מקומו ושעתו (ערכין כד עמוד א).
● היסוד העולה: שני אופנים בגורם לממון, חיוב המוטל על הגברא מול שווי הטמון בעצם החפץ בכוח, כאדם המקנה דקל לפירותיו, ובזה מתיישבת שאלת המעילה.