לקוטי תורה פ׳ שלח "ויאמרו אל כל עדת בני ישראל" #4 - הרב יצחק מאיר וייס

לקוטי תורה פ׳ שלח "ויאמרו אל כל עדת בני ישראל" #4 - הרב יצחק מאיר וייס מאמר "ויאמרו אל כל עדת בני ישראל" — פרשת שלח, שיעור ד': הֶעְלֵם וְגִלּוּי — עֲבוֹדַת הָאָדָם וּפְעֻלָּתָהּ בְּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים תקציר שיעור זה הוא המשך ישיר של סדרת שיעורים על המאמר מלקוטי תורה פרשת שלח. לאחר שבשיעורים הקודמים התבאר עניין ההעלם וההסתר בעולמות, ומקורם בבחינת עיגולים, ממשיך המאמר כאן (דף לז, ע"א — אות ג') לבאר כיצד פועלת עבודת האדם למטה בירור ועלייה גם בשורש ההעלם שלמעלה. המאמר נשען על הביטוי הזוהרי "סְתַלְּקוּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּכָל עָלְמִין", ומפרש שעל ידי ביטול ההעלם למטה נסתלק ההעלם גם למעלה — עד שהגילוי האלוקי "בוקע" דרך הכלים ומתגלה בפועל. הנקודה המרכזית ביסורו סֻדָּלְתָּה — בזמן שהאדם מעמיק ונותן דעתו לראות כי הקדוש ברוך הוא מחדש בכל יום תמיד את מציאות העולם, ומסיר בכך את ההעלם הגס של "כאילו יש ודובר בפני עצמו", הרי הוא פועל בשורש ההעלם שלמעלה — בכלים שתכליתם להמשיך את האור בבחינת הגבלה. ועל ידי כך שגם שם מוסר ההעלם, "סתלקו דקודשא בריך הוא בכל עלמין", היינו שהאור האלוקי בוקע דרך הכלים בגילוי נעלה יותר. זהו הכוח הנתון ביד האדם על ידי קיום המצוות, שעניינם "סור מרע ועשה טוב" — לברר ולהעלות את העולם ולפעול גילוי אלוקי גם בדרגות הגבוהות של ההעלם. עיקרי השיעור עיגולים ויושר — שורש ההעלם (דף לז, ע"א): ההעלם וההסתר שבעולם שורשם בבחינת עיגולים, שבהם ההמשכה האלוקית נמצאת בבחינת התכללות ואינה מתגלה למקבל. הכלים והלבושים הנמשכים מעיגולים הם המעלימים את האור האלוקי, עד שהעולם נדמה כ"יש ודובר בפני עצמו" — ועל כך אמר הזוהר: "סתלקו דקודשא בריך הוא בכל עלמין". ביסורו סֻדָּלְתָּה — הסרת ההעלם למטה (אות ג'): כאשר האדם מעמיק ונותן דעתו לראות כי הקדוש ברוך הוא מחדש בכל יום את המציאות, הוא מסיר את ה"העלם הגס" שבעולם הגשמי. על ידי כך נפעל למעלה שגם הכלים הגבוהים — שתכליתם להמשיך את האור בהגבלה — לא יסתירו עוד, ויהיה "בוקע" בהם גילוי אלוקי נעלה יותר. מעמד עולם הבריאה לפני חטא עץ הדעת: המאמר מביא את דברי הפרי עץ חיים שלפני החטא היו כלי הבריאה כלים לאור אין סוף ממש, כדוגמת כלי האצילות. כלומר: הגילוי האלוקי בבריאה היה דומה לבחינת "כוח מכוחו" של האצילות — ולאחר החטא ירדו העולמות ונתעבו, ועתה עבודת האדם היא להחזיר את הזיכוך. "וְקִדַּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי" — פירוש מחודש: המאמר מפרש את המילה "כִּי" לא כטעם ("מפני שאני קדוש") אלא כמטרה — בִּכְדֵי שיהיה קדוש אני, היינו שיתגלה קדושתו יתברך בעולם. עניין הקידוש הוא שלא יסתירו השמיים והארץ והגשמיות את הקדושה, אלא יהיו כלי לגילויה — "קדש עצמך במותר לך". כוח המצוות וחזרה לפתיחת המאמר: המאמר חוזר לנקודת הפתיחה — עניין המצוות הוא "סור מרע ועשה טוב", דהיינו בירור וזיכוך העולם. ועל ידי קיום המצוות, שהם פעולת אסקפיה (העברת ההעלם למטה), נפעל גם בשורש ההעלם שלמעלה, ואין סוף "סתלקו... בכל עלמין" — בוקע ומתגלה דרך כל הכלים.