לקוטי תורה פ׳ שלח "ויאמרו אל כל עדת בני ישראל" #2 - עיגולים ויושר - הרב יצחק מאיר וייס

עיגולים ויושר — משורש ההעלם הכללי אל גילוי הפרטים בעבודת ה' תקציר בשיעור זה נעמיק בביאור בחינת עיגולים ויושר כפי שהיא מתבארת באות ב' דהמאמר (ליקוטי תורה, פרשת שלח, דף לז ע"ג), ונבחן כיצד יסוד זה בא ליישב את הקושיא שנותרה בסוף אות א': מנין כוח היהודי לחבר את הגבול עם האין-סוף על ידי קיום המצוות. הוא מבאר את לשון הזוהר "אסתלק יקרא דקודשא בריך הוא בכולהו עלמין" באמצעות משל הרב המשפיע שכל לתלמידו, ומלמד את שני אופני המשכת האור האלוקי בכל עולם — בבחינת כלל והעלם (עיגולים) ובבחינת פרט וגילוי (יושר). הנקודה המרכזית יסוד השיעור הוא ההבחנה שבין עיגולים — שבהם כל האורות כלולים בהשוואה אחת בבחינת הלם, מבלי התחלקות לפרטים, על דרך העיגול שאין בו ראש וסוף ואין נקודה אחת עדיפה על חברתה — לבין יושר, שבו יורדים האורות ומתחלקים לפרטים, וכל פרט ניכר בגילוי על מקומו. במשל הרב והתלמיד, בחינת עיגולים היא השלב הראשון שבו שכל הרב מקיף את התלמיד והוא בטל אליו מבלי שישיגנו בפנימיות, ואילו בחינת יושר היא עמל ההשגה שלאחר מכן, שבו מעמיד התלמיד כל סברה על מכונה ותופסה באור פנימי. מכאן עולה החידוש ששורש ההלם שבכל עולם נעוץ דווקא בדרגה הגבוהה, בבחינת המקיף והעיגולים, שממנה נמשכו ההיכלות והכלים שתכליתם להעלים את האור — ולפיכך בחינת עיגולים היא בחינת נפש, ובחינת יושר בחינת רוח. עיקרי השיעור: הקדמת הקושיא: באות א' נתבאר שעניין המצוות הוא בירור העולם והמשכת גילוי אלוקי, ובסופה הוקשה מנין כוח הנברא לחבר את האין-סוף עם הגבול. לישובה פותח המאמר בביאור מושג עיגולים ויושר. משל הרב והתלמיד: טרם השפעתו מצמצם הרב את שכלו לפי כלי התלמיד, ושכל התלמיד נכלל ונעלם בעצמות שכל הרב. אף ההשפעה עצמה כוללת שני שלבים — תחילה מקפת את התלמיד בבחינת כלל בלתי מושג בפנימיות (עיגולים), ואחר כך בעמלו מוציא ממנה פרטים ומיישבה באור פנימי (יושר). משל הספירות: בעשר ספירות דעיגולים מאיר עצם האור האלוקי, ופחות נרגש ציור הספירה הפרטי (חכמה כחכמה, חסד כחסד); ובעשר ספירות דיושר נרגש דווקא ציור כל ספירה בפני עצמה ויחסה לזולתה — חסד קודם לגבורה וכן הלאה. בכל העולמות: שתי בחינות אלו נמצאות בכל עולם ועולם, אף בעשייה. אף שהאור כבר נצטמצם והגיע אליה, מאיר הוא תחילה בבחינת עיגולים (כפי שעודנו נעלה ואינו מתיישב בכלי הנברא), ורק לאחר מכן בבחינת יושר ופרטים. שורש ההלם: מכאן ששורש ההעלם — האותיות, הכלים וההיכלות שתכליתם להסתיר את האור — נעוץ בזה שהאור האלוקי בא לכתחילה בבחינת מקיף ועיגולים שאינו מתגלה בכלים. ולכן נקראת בחינת עיגולים נפש (שמצד המקבל אך אור מקיף עליו והעולם הפנימי עדיין בהלם, כעין מוחין דקטנות) ובחינת יושר רוח (המתבטאת בעמל ההפנמה, כעין מוחין דגדלות, על דרך "כד אתיליד יהבין ליה נפש... זכה יתיר יהבין ליה רוח").