חסידות מבוארת - עבודת התפילה - ״תפילת בעלי עשקים״ #8 - הרב יוסף יצחק הבלין

חסידות מבוארת - עבודת התפילה - ״תפילת בעלי עשקים״ #8 - הרב יוסף יצחק הבלין השיעור עוסק בתפקידם ובמעלתם הייחודית של "בעלי העסקים" בעבודת השם ובתפילה, מנקודת מבטה של תורת החסידות. הפיכת החושך לאור הרב פותח ומסביר שהמטרה בעולם אינה רק להתעלם מה"חושך" (הקשיים והיצרים) כדי להגיע אל האור, אלא להפוך את החושך עצמו לאור. הכוונה היא לקחת את "הנפש הבהמית" (הצד הארצי שבאדם) ולהביא אותה למצב שבו היא עצמה תרצה לאהוב את ה'. זהו בדיוק תפקידם של "בעלי העסקים" – אנשים שחיים בתוך העולם ומרוחקים לכאורה מהקדושה, אך דרך התפילה הם מצליחים להפוך את אותו חושך לאור. תשובה, מעשים טובים וכוחה של הריחוק הרב מדגיש את מאמר חז"ל: "יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא". מדוע מודגשת דווקא ה"תשובה" ולא התורה? התשובה, לפי החסידות, אינה רק חזרה מחטא, אלא מצב בו אדם מרוחק מרוחניות ושקוע בטרדות הפרנסה – ובכל זאת מתעורר ומתקרב לקב"ה. צימאון זה, הנולד מתוך תחושת הריחוק וההעלם שבעולם הזה, הוא המאפשר להגיע לאהבת ה' עמוקה שלא ניתן להגיע אליה אחרת. התגברות הנפש הבהמית בעולם מתהפכת והופכת לסיבה לאהבה זו ("יתרון האור מן החושך"). "תיבת נח" – משל לתפילה כפי שכתוב "בוא אל התיבה", הבעש"ט פירש זאת כהוראה להיכנס ל"תיבות" (מילות) התפילה. הרב מציין כי דווקא בגלל "מי המבול" (המסמלים את טרדות הפרנסה), אדם יכול להיכנס במלוא כוחו לתיבות התפילה. כש"ויגברו המים" (הטרדות הארציות מנסות להשתלט), "ותהלך התיבה על פני המים" – הטרדות עצמן משמשות ככוח המרים את התיבה (התפילה) למדרגות עליונות של אהבת השם ואור אינסוף. מעלת בעלי העסקים על "יושבי אוהל" בניגוד למחשבה שדווקא תלמידי חכמים שיושבים ולומדים ("יושבי אוהל") הם אלו שחווים את התפילה בצורה העמוקה ביותר, החסידות מלמדת כי לבעלי עסקים יש יתרון. בגלל שהם חשים את הריחוק ביום-יום, כשהם מגיעים להתפלל, הצימאון והתשוקה שלהם ("וואו, זה מה שאני רוצה!") הם עצומים. הקב"ה רוצה את הריחוק הזה כדי שיווצר הצימאון החזק, שכאשר הוא מתפרץ בתפילה, הוא מביא לדרגות אהבה גבוהות יותר מאלו של מי שחי תמיד בקדושה. שבת והרחבת התפילה לסיום, מזכיר הרב כי בגלל מהות זו של שבירת הטרדות דרך התפילה ("מי נח" ההופכים ל"נייחא"), בעלי העסקים נדרשים להעריך בתפילה וללמוד חסידות, במיוחד בשבת, שהיא עצמה זמן של התרוממות. הוא מתבל בסיפור על אדם שהיה מעריך בתפילה ומתחיל אותה מוקדם כדי להגיע לזמן יחד עם הציבור.