מאמרים יסודיים - ״ויאמר ה' אל משה ואל אהרן לאמר כו'״ #1 - תורה אור פ׳ וארא - הרב יוסף יצחק הבלין

מאמרים יסודיים - ״ויאמר ה' אל משה ואל אהרן לאמר כו'״ #1 - תורה אור פ׳ וארא - הרב יוסף יצחק הבלין בירור הניצוצות ושבירת הכלים — פנימיות עבודת מצרים ופשר "וינצלו את מצרים" בשיעור זה נעיין בפנימיות עבודת בני ישראל בגלות מצרים, שעניינה בירור ניצוצות הקדושה שנפלו על ידי שבירת הכלים. נבחן את ביאור רבנו בעניין מהותה של השבירה, ההבדל בינה לבין צמצום, וכיצד דרך זו מאירה את עומק הכתוב "וינצלו את מצרים". תקציר פתיחת השיעור עומדת על הנס הראשון שהראה אהרן לפני פרעה — הפיכת המטה לתנין (נחש) וחזרתו למטה הבולע את מטות החרטומים — נס שבא כהקדמה לעשר המכות, שכל תכליתן "וידעו מצרים כי אני השם". כדי לבאר את התוכן הפנימי, מקדים רבנו שעבודת בני ישראל במצרים הייתה בירור הניצוצות. על פי כתבי האריז"ל, בכל דבר גשמי שבעולם מלובשים ניצוצות קדושה — כוחות וחיות אלוקיים שירדו ונפלו על ידי שבירת הכלים — ולכן יש בכל דבר תערובת טוב ורע: הרע הוא ההעלם וההסתר על האלוקות, והטוב הוא הניצוץ שאפשר להעלותו לשם שמים. מכאן מתבאר "וינצלו את מצרים", שדרשו חז"ל "עשאוה כמצולה שאין בה דגים": בני ישראל ביררו את כל ניצוצי הקדושה שבמצרים ולא השאירו אף ניצוץ אחד, וזהו גם פשר "ואחרי כן יצאו ברכוש גדול" וטעם האיסור לשוב למצרים — שכבר נשלמה שם העבודה. הנקודה המרכזית עיקר חידושו של רבנו הוא בהבחנה שבין צמצום וגירעון לבין שבירת הכלים, על פי משל נפלא מן הדיבור. משפט שלם — כגון "ברוך שאמר והיה העולם" — מכיל תוכן נעלה הגדול מסכום פירוש כל תיבה לעצמה. כשמפרידים את התיבות זו מזו (בחינת צמצום) נשאר עדיין גילוי מועט, שהרי כל תיבה לבדה ("ברוך") מכילה משמעות; אך כשמפרקים תיבה לאותיותיה הבודדות (בחינת שבירה) לא נשארת בהן שום משמעות נגלית כלל, אלא קדושה נעלמת בלבד מכוח "קדושה לא זזה ממקומה". כך שבירת הכלים מורה על נפילה עצומה שבה האור האלוקי בתכלית ההעלם עד שאין בו גילוי אלוקות כלל, ועבודת הבירור היא להוציא ולגלות את הקדושה הגנוזה בתוך אותו העלם דרך קיום המצוות בדבר הגשמי. עיקרי השיעור פתיחה מן הפרשה — הנס של המטה הנהפך לתנין ובולע את מטות החרטומים, כנס ראשון והקדמה לעשר המכות שתכליתן "וידעו מצרים כי אני השם". מהות עבודת מצרים — בירור הניצוצות: הוצאת ניצוצי הקדושה מתוך תערובת הטוב והרע שבגשמיות והעלאתם לשורשם באלוקות על ידי קיום המצוות והשימוש בגשמי לשם שמים. מקור הניצוצות (האריז"ל) — האורות נפלו ונתלבשו בדברים הגשמיים על ידי שבירת הכלים; הרע הוא ההעלם וההסתר המכסה על הניצוץ, והטוב הוא הניצוץ הניתן להעלאה. משל הדיבור — צמצום לעומת שבירה — צמצום וגירעון נמשל למשפט שתיבותיו נפרדו (נשאר גילוי מועט); שבירת הכלים נמשלת לתיבה שאותיותיה נפרדו (אין גילוי כלל, ונשארת רק קדושה בהעלם). פשר "וינצלו את מצרים" — "כמצולה שאין בה דגים": שלמות הבירור עד שלא נשתייר ניצוץ, וממנו פשר "ברכוש גדול" וטעם האיסור לשוב למצרים.