מאמרים יסודיים - ״ויאמר ה' אל משה ואל אהרן לאמר כו'״ #4 - תורה אור פ׳ וארא - הרב יוסף יצחק הבלין

מאמרים יסודיים - ״ויאמר ה' אל משה ואל אהרן לאמר כו'״ #4 - תורה אור פ׳ וארא - הרב יוסף יצחק הבלין ניצוצות מצרים ושבירת הקליפות בשיעור זה נעמיק בביאור האדמו"ר הזקן על ריבוי הניצוצות שנפלו דווקא למצרים, ונעיין בתפקידן של המכות וקריעת ים סוף כפעולת שבירת הקליפה לגילוי האלוקות. תקציר האדמו"ר הזקן מבאר כי ארבעת הנהרות ב"יוצא מעדן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים" מקבילים לארבעה ערוצי השפע האלוקי המתחלקים בראש עולם הבריאה, ונהר פישון — הוא הנילוס — הוא הערוץ שמשך את רוב ר"פ"ח הניצוצות. בהתאם לכך, הייתה למצרים ה"קליפה" הכבדה ביותר, ומטרת המכות ויציאת מצרים לא הייתה ענישה בלבד אלא שבירת הקליפה וגילוי האלוקות. הנקודה המרכזית השיעור מבאר כי שורש כל ההסתר הוא ה"ישות" — תחושת מציאות עצמאית הנפרדת מן האלוקות — שהיא עניין הקליפה. שבירת הקליפה (כמשמעות "ויודעו מצרים כי אני ה'" — "ויודעו" מלשון שבירה, כבשופטים ח') מאפשרת לניצוצות הקדושה לצאת מכלא הקליפה ולהתעלות. הקב"ה עצמו הוא שפועל שבירה זו מלמעלה ("בירורא דלעילא"), כפי שנתבאר הן בעשרת המכות והן בקריעת ים סוף, עד שגם הניצוצות הכלואים שבמצרים יוכלו לשוב למקורם. עיקרי השיעור ארבעת הנהרות כערוצי השפע: הפסוק "יוצא מעדן... והיה לארבעה ראשים" מתאר את ירידת השפע מחכמה (עדן) דרך מלכות דאצילות (הגן), עד ראש עולם הבריאה שם מתחילה ההתחלקות לארבעה. בעולם האצילות שוררת אחדות פשוטה ואין שם פירוד; בעולמות הבריאה ומטה מתחיל ההפרד, ועמו מגוון הבדלים בין הערוצים — כשם שהנהרות הגשמיים שונים זה מזה בגודל, בטעם ובתכונות, כך הנהרות הרוחניים. נהר פישון ור"פ"ח ניצוצות: פישון הוא הנילוס, ולשרו של ערוץ זה נמשך ריבוי הניצוצות יותר מכל שאר הערוצים. מובא בכתבי האריז"ל (הערה ל"ט — לאימות) ש-ר"פ"ח ניצוצות ירדו לעולם, ורמז לזה בתיבת "מרחפת" (ר+פ+ח = 288). "רוח אלוקים מרחפת על פני המים" — פירש רש"י: זה רוחו של משיח; מכאן שכבר מבריאת העולם כל הכוונה מכוונת לזמן הגאולה. "ויודעו מצרים כי אני ה'" — עניין השבירה: מלת "ויודעו" משמשת גם לשון שבירה (כ"ויידֶּה בהם" בשופטים ח'). המכות לא נועדו לעונש בלבד, אלא בעיקרן לשבור את קליפת מצרים כדי להוציא ממנה את ניצוצות הקדושה — כשם שהוצאת הפרי מחייבת שבירת הקליפה המכסה עליו. ביטול הישות על פי הרמב"ם: הרמב"ם (הלכות גירושין) קובע שכשכופין מי שחייב לגרש עד שיאמר "רוצה אני" — זה נחשב לרצון, כי נשמת ישראל רוצה מעצמה את רצון ה'; רק הגוף מפריע. כשכופין את הגוף ומסירים את ה"מפריע" מתגלה הרצון האמיתי של הנשמה. על דרך זה: הקב"ה שבר את ה"מפריע" (קליפת מצרים — הישות) כדי שהאלוקות תוכל להתגלות. "סוס ורוכבו רמה בים" ועניין השלמת הבירורים: "רוכבו" רומז על הקליפה הרוכבת ומכסה על הניצוץ. קריעת ים סוף היא שבירתה הסופית של קליפת מצרים. עם ישראל — יחד עם הערב רב (=ר"ב, גימטריה 202) — הוציאו ממצרים את רוב ר"פ"ח הניצוצות. על פי שיחות הרבי, כל הדורות עסוקים בהעלאת הניצוצות הנותרים — ומה שנשאר כיום הוא רק לצחצח את "הכפתורים האחרונים" לקבלת פני משיח צדקנו.