מאמרים יסודיים - ״וישלח יהושוע״ #4 לקוטי תורה פ׳ שלח - הרב יוסף יצחק הבלין

מאמרים יסודיים - ״וישלח יהושוע״ #4 לקוטי תורה פ׳ שלח - הרב יוסף יצחק הבלין קדוש, קדוש, קדוש ! – המשכת קדושתו יתברך בשלושת הלבושים תקציר בשיעור זה נעמיק בביאור האדמו"ר הזקן (בלקוטי תורה) על מאמר "מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ" ועל פשר אמירת קדוש שלוש פעמים בנוסח נקדישך, ונבחן כמה דקויות באופן עבודת ה' העולה ממנו. השיעור פותח בהמשך הביאור שלפניו – ששלושת סוגי המצוות שבמחשבה, דיבור ומעשה שווים הם לגבי הקב"ה – וממשיך לבאר כיצד החיות האלוקית נמשכת לעולמות באופן של רצוא ושוב ונשארת קדושה ומובדלת, וכיצד דווקא ישראל ממשיכים את ייחודו יתברך בתוך הארץ. לבסוף מתבאר שאמירת קודש שלוש פעמים מכוונת כנגד המשכת הקדושה בשלושת הלבושים – מחשבה דיבור ומעשה – שהם כנגד נפש רוח ונשמה. הנקודה המרכזית הקב"ה מצד עצמו קדוש ומובדל מכל העולמות – הן העליונים והן התחתונים – שכן כל אשר בגבול אינו ערוך כלל לבלי-גבול, ולפיכך אין לפניו יתברך הפרש בין מצווה למצווה. החיות הנמשכת לעולמות אינה מתלבשת בהם בדרך התאחדות תמידית אלא בדרך רצוא ושוב, נמשכת ומסתלקת וחוזרת למקורה, ואין ירידתה אלא ברצונו יתברך בלבד. ואף שמצד מהותו אין הקב"ה נמשך למטה, ניתן כוח מיוחד לישראל – "גוי אחד בארץ" – להמשיך ולגלות את אחדותו האמיתית (שלפי ביאור הבעש"ט אין עוד מציאות כלל זולתו) אף בתוך ענייני העולם הגשמיים. המשכה זו נעשית על ידי תורה ומצוות בשלושת הלבושים שכנגד נפש רוח ונשמה, ועל כך מורה אמירת קדוש שלוש פעמים. עיקרי השיעור שוויון המצוות לפניו יתברך – לגבי הקב"ה הכל שווה ממש, ואין מעלה למצוות שבמחשבה ודיבור על פני מצוות המעשה, לפי שהגבול כולו אינו ערוך לבלי-גבול; ומכאן ש"קדוש" פירושו מובדל ומופרש מן העולם, כאדם התלוש ואינו מונח בענייני העולם. חיות בדרך רצוא ושוב – האדמו"ר הזקן מפרש (בעמוד הנזכר בתחילת המאמר) ש"רצוא ושוב" קאי על החיות האלוקית הנמשכת לעולמות, הניתנת בדרך נשימות ופולסים – נמשכת ומסתלקת – וזו הוכחה שמצד עצמה אינה שייכת לעולמות ונשארת קדושה ומובדלת אף בעת התלבשותה בנבראים. ביאור הבעש"ט בייחוד ה' – אחדותו יתברך אינה רק שהוא המושל היחיד ואין אלוה זולתו, אלא שאין עוד מציאות כלל – "הוא לבדו ואפס בלעדו ממש"; וזהו הפירוש הפנימי ד"גוי אחד בארץ", שישראל ממשיכים ומגלים את האחדות אף בתוך הארץ ובענייני עולמם, אף שהעולם כשלעצמו נראה כיש ודבר נפרד המסתיר על האור. שלושת הלבושים כנגד נר"נ – המשכת קדושתו יתברך נעשית בשלושה לבושים: מחשבה (כנגד נשמה – כוח השכל), דיבור (כנגד רוח – כוח גילוי השכל לזולת), ומעשה (כנגד נפש – ההוצאה לפועל); ועל כן אין די בעבודה שבמחשבה ובדיבור בלבד, אלא צריך לקיים גם את המצוות התלויות במעשה כדי שכל שלוש הבחינות שבנפש ייכללו בקדושה. פנימיות אמירת "קדוש" שלוש פעמים – אמירת קודש שלוש פעמים בנקדישך (וב"קדוש" השלישי עם וי"ו הממשכת למטה, כמובא בעמ' 35) מורה על המשכת הקדושה בכל שלוש הדרגות; וכל מצווה פרטית כוללת בעצמה מחשבה (הכוונה), דיבור (הברכה) ומעשה (הנחת התפילין וכדומה), כמבואר בהמשך .