מאמרים יסודיים - ״וישלח יהושוע״ #6 לקוטי תורה פ׳ שלח - הרב יוסף יצחק הבלין

מאמרים יסודיים - ״וישלח יהושוע״ #6 לקוטי תורה פ׳ שלח - הרב יוסף יצחק הבלין ריח, אריך אנפין וההמשכה האלוקית — שיעור ו' במאמר בשיעור זה נעמיק בסוגיית עניין הריח כבחינת המשכה אלוקית, ונבחן את יחסה למידת אריך אנפין ולמשמעות התפילה כהמשכה מדרגה גבוהה ונעלית ביותר עד למטה. תקציר השיעור עוסק בביאור מהותו של הריח כסמל רוחני למשכת אלוקות — לא הדבר עצמו אלא התפשטותו. מידת אריך אנפין, הנקראת כן על שם ה"אף הארוך", היא המקור לאותה המשכה גבוהה הנמשכת ממקום נעלה ביותר עד למטה מטה, ללא הגבלה. התפילה שייכת לבחינת ריח זו, שכן ערך הפיים (אריך אנפין) בגימטריה שווה לקורבן — ושניהם ביטויים לאותה בחינת ריח ניחוח. הנקודה המרכזית עניין הריח הוא שאין האדם מקבל את המציאות עצמה אלא את ההתפשטות בלבד — ולפי שמקורה ממדרגה בלתי מוגבלת, ביכולתה להגיע גם למקומות הנמוכים ביותר שאינם ראויים לכך מצד עצמם. מידת אריך אנפין, שעניינה "אף ארוך" — ארוך כי ממשכת מן הגבוה ביותר עד הנמוך ביותר — היא מקור ההמשכה כולה. זו הסיבה שרבינו הסבא היה קורא לקב"ה "בעל החוטם" בתפילתו: כדי להמשיך את ההמשכה דווקא מן המדרגה הגבוהה הזו. התפילה כולה שייכת לעניין זה, כפי שמוכח מן הגימטריה: קורבן = ערך הפיים. עיקרי השיעור ריח כהמשכה ולא כמציאות — הריח הגשמי אינו נקלט בפנימיות האדם כמזון; כך גם ריח הקדושה הנמשך על ידי קיום המצוות מקיף את האדם אך אינו נכנס לפנימיותו — לכן המצוות נקראות "לבושים מקיפים". אריך אנפין = אף ארוך — מידה זו אינה רק "פנים ארוכות" אלא "אף ארוך", כלומר המשכה הארוכה ביותר, המגיעה מן העצמות הבלתי מוגבלת עד למטה מטה ממש. עניין האף הוא עיקר הפנים, שכן ההכרה בצלם האדם תלויה בו. ערך הפיים ותפילה — "קורבן" בגימטריה שווה ל"ערך הפיים", ושניהם עניינם ריח ניחוח לה'. מכאן שכל התפילה מכוונת לבחינת אריך אנפין — להמשיך מן הדרגה הגבוהה ביותר חסד גם למקומות שאינם ראויים. תפילת רבינו הסבא — בזוהר מסופר שרבינו הסבא היה מספר בתפילתו "לבעל החוטם אני מתחנן". הטעם הפנימי: לכוון את התפילה אל שם זה של הקב"ה, כדי שתיוושע ההמשכה דווקא ממקור זה — מבחינת אריך אנפין שהיא למעלה מן הדין ומן המידה. המשכה ממקום גבוה מאוד עד למטה מטה — החידוש הוא שדווקא בגלל היות ההמשכה בלתי מוגבלת, היא מסוגלת לרדת לכל מקום ללא חסמים. וזה שנאמר "כל אשר נשמת רוח חיים באפו" — הנשמה שורה באף, שהוא כינוי להמשכה העליונה. ומכאן גם הקשר לעניין כיבוש יריחו — "יריחו" מלשון ריח — שנרמז כהמשך המאמר.