כולל תפארת לוי יצחק -מיום ה׳ ל׳ מנחם-אב תשפ״ו - הרב שמואל רבינוביץ

כולל תפארת לוי יצחק - יום ה׳ ל׳ מנחם אב תשפ״ו - הרב שמואל רבינוביץ עיקרי השיעור נבואה בזמן הזה (שופטים): התורה מזהירה שלא לפנות אל מעוננים וקוסמים. הקשה הרבי מהגמרא ביומא שנסתלקה רוח הקודש — ותירץ ש"נסתלקה" דייקא, שלא בטלה ולא פסקה אלא נעשה קשה יותר להגיע אליה, ועתידה לחזור לפני המשיח. ו"נביא כמוני" — שבכל דור יש בחינת "משה", גדול הדור. ערי מקלט (שופטים): התורה השקיעה בהצלת הרוצח בשגגה, הנמצא במצב הנמוך ביותר שהתירה התורה את דמו — ללמד שדאגתה מתחילה דווקא מן הנמוך. ולעתיד לבוא יתווספו שלוש ערים על השש, לגלות את חשיבות המצוות הפשוטות שאדם דש בעקביו. ארבעה שנכנסו לפרדס (חגיגה יד ע״ב): בן עזאי מת, בן זומא נפגע (לא הכיל את גודל האור — "דבש מצאת אכול דייך"), אחר קיצץ בנטיעות (ראה את מטטרון יושב וטעה בשתי רשויות), ורבי עקיבא נכנס ויצא בשלום. היסוד: "דע את מקומך" — המגיע למדרגה שאינה ראויה לו סופו לנפילה. "ובשלת את הפסח" (ראה): אף שאין הפסח נאכל אלא צלי אש, אמר משה "ובשלת" (ורש"י: צלי נקרא בישול), לפי שאחר ארבעים שנה עקרו ישראל את כל מציאות מצרים עד שהחליפו אף את שמות הדברים — כוח ההיפוך הנדרש לעקור הרגל רע מן השורש. מלך בשדה ותשובה מאהבה (אלול): משל אדמו״ר הזקן ש"המלך בשדה", וכל אדם ניגש כמות שהוא. "שופטים ושוטרים תתן לך" — לשון מתנה: תשובה מרצון ומאהבה (ולא מכפייה ופחד) היא כמתנה בעין יפה, ובכוחה לגשת אל המלך מיד; ובראש השנה, שממליכים את המלך, צריך להיטהר ולהתלבש כראוי. שיעור תניא מפי הרב אופן (דף פז, עמ׳ 172) שלושת הצמצומים ו"הוא ודעתו אחד": הבורא מרומם מגדר החכמה עד שהחכמה כעשייה לגביו. שלושה צמצומים כלליים (אור אין סוף, הרצון הכללי דאדם קדמון, וסוד הדיקנא שבכתר) מאפשרים לאור להתלבש בכלים דאצילות. ובזה מיושבת מחלוקת הרמב״ם והמהר״ל: "הוא ודעתו אחד" נאמר דווקא לאחר הצמצום; ולפי שהכלים דאצילות נעשים נשמה לכל העולמות, ידיעת עצמו היא ידיעת הכל — ואין בו שינוי, אחדות פשוטה ממש.