כולל תפארת לוי יצחק יום א׳ כ״ו מנחם-אב תשפ״ו - הרב שמואל רבינוביץ

יום אור זה לילה אנחנו כולם >> הכוונה אור אור למחורת זו >> כן אבל השאלה הוא מתחיל צריך להגיד ליל למחורת ליל מה זה אור אם אתה אז הרמב"ם אומר שהוא רוצה להתחיל את המסכת עם דבר שמאיר >> לא עם לשון עם אור פתח פתח דבריך יאיר שאתה מתחיל את הדבר תתחיל אותו עם אור כך אומר הרמבם >> שואל התוסיון טב שמה אני חושב שואל איך ייתכן שלוקחים דבר ומאוטים אותו אם זה לילה זה לילה אור זה אור לקח הדבר אז יש אז יש לך גם הרמב"ם מביא את זה בפירוש המשניות אז זה מביא שזה מלשון כמו שאומרים על סומה אומרים סגינה הו בלשון נקייה >> בלשון נקייה >> אז אותו דבר אומר גם פה הוא פתח את זה בלשון נקייה >> אבל בכל זאת אז קשה [שיעול] איך אפשר לעשות להגיד אז הרמבן מביא שמה שהוא אומר שבעצם אומר הרמבן שהוא מדבר שיש קצת אור של הולכים לבדוק את החמץ כש שיש

קצת זאת אומרת זה לא לגמרי חושך אלא צריכים להתחיל לבדוק שיש קצת טוב >> שזה בודקים עם נר עם נר בודקים בגלל שזה קל יותר שאתה לוקח דבר גדול יותר אז אתה לא רואה >> כי בלי נר אין אור >> בסדקים האור של נכנס לתוך הסדקים >> בק בכל אופן בכל אופן אז אנחנו לומדים מפה שיש מושג של פתח דבריך היעיר שמתחילים זמן חדש צריך להיות עם אור צריך להיות עם שמחה, עם התלהבות, >> נכון? אז בעזרת השם >> שיהיה לנו עוד >> שיהיה לנו בזה בדיוק שיהיה ההכנות לתשרי האלול ויהיה התשרי ויהיה אחר כך כל השנה >> יהיה לכולם שפע ברכה והצלחה ראה פרשת ראה זה ראש תיבות ראה אלול בא >> ר כן >> הגיע >> הגיע הגיע איך איך הגעת לבת >> הגיע הגיע >> הגיע >> הגיעתקול הגיע >> בכל אופן הוא מתחיל פה אנחנו בפרשת שופטים הוא מתחיל שופטים ושוטרים תיתן לך

>> בכל שעריך אשר השם אלוקיך נותן לך לשבטך ושפטו את העם משפט צדק אז מה זה שופטים ושוטרים אז אומר שופטים זה הדיינים הפוסקים את הדין ושוטרים זה אלה שמבצאים להלכה למעשה עבודים את העם אחר מצוותם שמקים ושקופטים במקל או ברצועה עד שיקבל קבל עליו דיני שופט. זאת אומרת שצריכים את שניהם. החסידים אומרים בחסידות מסבירים ששופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך הכוונה על העיניים, על האוזניים, על הפה, שכל מקום שיש לך שער תשים שוטרים ושופטים. אל תוציא את המילה מיד, אל תיתן את המנה מיד, >> אל תסתכל על בן אדם בצורה לא חיובית מיד. כל דבר אפילו להריח אתה גם כן תריח כמו שאומרים בצורה טובה כל מקום שיש לך אומר ש שער שמה אתה שתן את השופטים והשוטרים אל תעשה דברים בזיזים ככה אומרים חסידים ואז הוא ממשיך לא תתה משפט לא תכיר פנים ולא תיקח שוחד

כי השוחד יעבר עיני חכמים יסלב דברי צדיקים >> אז מה זה קודם שהוא אומר ושבטו את המשפט צדק אתה אומר כבר משפט צדק אז מה זה נקרא אל תיקח שוחד אל תרביץ אל תתן מכות תתנהג כמו שצריך אמרו לו אתה אומר משפט צדק אז אומר כאן יש דברים שבתוך המשפט אתה כבר יכול להרוס לשני את הכל אומר ברגע שאתה לראשון אתה מחייך ולשני אתה אומר כזה וכזה כן כן מה אמרת? כן. תגיד >> הבן אדם כבר מאבד את הטונות. אומר, נכון, משפט צדק. אבל בצדק עצמו יכול להיות שלאחד תאיר פנים ולשני לא. הוא אומר לא תיקח שוחד. הוא אומר כי השוחד יעבור עיני חכמים וסלב דברי צדיקים. מה הכוונה? אומר שבן אדם אפילו שהוא לוקח שוחד והוא בטוח שהוא בצדקתו שהוא שופט נכון השוחד יש לו כוח כזה שהוא מעוור עיני חכמים ומסלף דברי צדיקים אפילו שאם הצדיק הוא צדיק והוא אומר משהו השוחד גורם לו שהוא לא בטוח במ

שהוא נוטלצד השני הגמרא מביאה את זה על מישהו שלא זוכר מי שזה שהעבד שלו הביא לו ש לא העבד רק ה היה לו מישהו שאיבד לו את השדות הריס שלו >> היה מאבד לו את השדות וכל יום שישי הוא היה מביא לו את הפירות את החלק שלו >> כן >> וביום חמישי יום אחד הוא הגיע ביום חמישי והביא לו את הפירות אז הוא שואל אותו מה יום יומיים אז הוא אומר לו הזדמנתי לפה ובתוך כדי דיבור הוא אומר לו כן מחר יש לי דיון אצל הרב >> אז הוא אומר לו אדוני היקר אני כבר לא יכול לפסוק לך אפילו שהוא הביא לו את הפירות שלו הוא רק הקדים את זה ביום אחד זאת אומרת הכוונה שלפעמים הוא משחד אותו הוא לא צריך לתת שוחד כמו שאומרים לשים על השולחן חבילה בוכה ולשים מעטפה גדולה למה קטנה >> זה לא זה לא אומר הוא לא חייב לשים לו מעטפה מספיק שהוא עושה איזשהו פעולה קטנה

שהפעולה הזו משחרטו תט >> אותו דבר יש גמרא שמביאה שהוא ירד לספינה אז הוא תפס לו את היד כדי שלא >> יפול >> שלא ייפול כ תמך בו >> כן >> אז הוא אמר אחר כך הוא אמר לו שיש לו דיון אז הוא אומר אני כבר לא יכול לדון אתה תמחת ביגל >> אני כבר לא יכול יש דברים שבן אדם עושה פעולה קטנה והפעולה הקטנה הזו כבר גורמת לשוחד. אז אומר מה הכוונה? מה הבעיה בשוחד? אומר, השוחד עצמו הוא גורם שהבן אדם יחשוב לטובתו. המחשבה של הבן אדם >> פשוט מותטת. הוא טועה בזה. ולא רק זה, השוחד גורם לזה שהדברי צדיקים, מה זה דברי צדיקים? דברי רשעים. מה זה דברי? או שהוא דיבר או שהוא לא דיבר. אז [נחירות בוז] אומר דברים המצודקים [כחכוח] אומר רש"י אפילו שדבר שיש לו טענה מאוד נכונה >> אבל השוחד הזה מהות את זה שהבן אדם לא יהיה לו את את השיקול הנכון

>> סיפרו שהיה איזה דיין אחד שהוא הלך היה וזה היה צרון אז מישהו שאר לו את זה אז אומר אותך אני כבר לא יכול לשפוט >> סך הכל מה עשה סידר לו את הצברו >> סידר לו רק כבר זה הטיה. זאת אומרת זה לא צריך לא צריך שיהיה >> כסף או דברים >> היום צריך כשאתה רוצה לשחד אתה צריך לתת משהו רציני >> היום לא מספיק לצב היום צריך לתת סיפור מני הביניים [צחוק] >> צריך לתת סכום סכום הגון אומרים שפעם היה שופט השופטים היו הולכים בזמנו עם אגפיים ומישהו דחף לו >> במגפיים דחף דחף לו משהו ואז הוא היה בטוח שהבן אדם שם שמה איזשהו מעטפה רצינית אז הדיון היה לטובתו אחרי כן הוא מוריד את המגפיים הוא רואה שהוא שם שמה סתם פתק אומר איזהו עולם מושחט ככה אבל מספרים את זה על רב חיים מיבריסק שבה היה איזה שם בעיה גדולה בעיר והיו צריכים היה בעיה גדולה והיו צריכים לתת לשר שמה

לממונה היו צריכים לתת שוחד אז הם אמרו הוא לא לוקח שוחט אז הוא אומר יש לו ידיים אומר כן יש לו ידיים אם יש לו ידיים אז הוא לוקח רק צריך לדעת איך לתת את זה >> אז הוא אומר תתנו לי אני כבר אתן לו הוא בא לשם זה היה בקיץ הוא בא עם מעיל כזה יש פרו עם כל הזה כאילו שזה אמצע החורף שאלו אותו שואל אותו הבן אדם מה קרה אז אומר הולך לרדת גשם עוד מעט אז אומר מה זה גשם הולך לרד גשם עכשיו הקיץ אומר אני מוכן להתערב איתך על 10,000 רובל שירד גשם אז הוא אומר אז אנחנו התערבנו מחרת הוא בא והביא לו שקית עם 10,000 רובל אז אומר הביא ל >> גם שוחד צריך לדעת איך לתת אתה לא יכול סתם לבוא ולהגיד אדוני זה שוחד צריך לתת את זה בצורה אומר אם יש לו ידיים אז הגוי לוקח שוחד [כחכוח] לא היו אומרים על הגויים אומר שהוא כזה רשע שאפילו שוחד הוא

לא רוצה לקחת ככה יום שלו כל כך גדולה >> מה >> השינה שלו כל כך גדולה >> שהסינה שלו הוא מוכן לוותר על הכסף >> העיקר שהוא ירדוף יהודים שאפילו ש אחד אי אפשר לתת לו בכל אופן הוא ממשיך צדק צדק תרדוף אז הוא אומר צדק צדק תרדוף מה זה צדק צדק תרדוף פעמיים צדק למן תחיה וירשת את הארץ אשר השם אלוקיך נותן לך לך. אז אומר רש"י צדק צדק תרדוף אומר תלך אחר בית דין יפה >> תחפש בית דין ש הכי טוב לא אל תחפש העיקר לעשות את הדין תורה אלא תחפש אתה את הבית דין הזה אז הוא אומר למה למען תחיה וירשת את הארץ אז הוא אומר כדאי אומר רש"י כדאי הוא מינוי הדיינים הכשרים להחיות את ישראל ולהושיבם על אדמתםחיות. >> זאת אומרת שאם יש דין צדק והדיין דן דין צדק אז אתה רואה בזה שזה מחיה נותן חיות להושיבם להחיות את ישראל ולהושיב על הדמתם. זה

גורם לשכינה שתשרי. הרי הוא אומר את זה בהתחלה. הוא אומר תחילת דברים אז הוא אומר פה אז הוא אומר פה והוא יקח את ראשי שבטיכם אנשים חכמים וידועים ויתן אותם ראשים עליכם שרי אלפים ועצוות את שופטיכם בעת האי לאמור שמוע בין אחיכם ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובן גרו. זאת אומרת אז אומר פה שתשפטו צדק. מה הכוונה צדק? אז אומר בהמשך לא תכירו פנים במשפט כקטון כגדול תשמעו. כל אחד זה קטון או גדול אתם צריכים להתייחס לעצם הדבר. לא אם הבן אדם הוא מכובד או הבן אדם הוא בזוי. עד כדי כך שכשבאים לבית הדין ואחד לבוש מאוד יפה ואחד לבוש פחות אז בית הדין אומר לו או שאתה תלבש כמוהוא או שהוא ילבש כמוך כדי שלא יהיה הרגשה שאחד בזו יותר ואחד יותר חזק >> ואז אומר לא תגורו מפני איש כי המשפט לאלוקים הוא אז אומר אומר פה רשי דיברנו על זה כבר כמה

פעמים אז הוא אומר לא תראו, לא תכניס דבריך מפני איש שאתה כאילו מפחד ממישהו. למה הוא אומר? כי המשפט לאלוקים הוא מה שאתה נותל מזה שלא כדין. אתה מזכיקני להחזיר לו הוא בא אליך לדין תורה ודין תורה זה כוונה שהוא בא לשמוע את דבר השם ואם הוא לא פוסק נכון אז אומר הקדוש ברוך הוא מחזיר לו. זאת אומרת אפילו שהדיין עשה פה עבל, אבל הקדוש ברוך הוא מחזיר לכל אחד ואחד מחזיר לו >> מידה כנגד מידה. >> לא רק ממידה כנגד מידה. בן אדם בא לדיין מה הוא רוצה לשמוע? את האמת, את התורה. הוא רוצה דין תורה. הוא לא רוצה משפט. אז אם הוא בא לשמוע דין תורה והדיים פוסק הוא מתעצל הוא באמצע חוטף איזה שינה קלה אז זה אז אחר כך הוא לא פוסק כמו שצריך ברגע שהוא לא פוסק כמו שצריך אז הוא מחדוש ברוך הוא מחזיר לבן אדם >> ראה אותו ראה הבן לא הקדוש ברוך אם הוא

פסק נגיד שהבן אדם חייב 1000 שק והוא לא חייב >> הוא לא חייב זה מה ש >> הוא רק הדיין היה נראה לו ככה באותו זמן נותן לו הוא לא התעמק >> אז הקדוש ברוך הוא >> אז הקדוש ברוך הוא בא ומחזיר לו את ה1000 שק האו יקבל הלכת לדין תורה עשית מה שצריך >> שילמת הכל >> אבל הוא אומר אבל זה הכל הבן אדם הבן אדם לא יפסיד אבל אבל אומר פה שצדק צדק תרדוף אז אומר תלך תחפש הבן אדם עצמו גם צריך ללכת לחפש בית דין יפה לשאול האם נראה לך שהוא פוסק הלכה האם נראה לך לברר לא ללכת סתם לבית דין העיקר שהוא הלך צריך לחפש את האמת את הבן אדם שיתן לו את האמת האמית שלך בת קיים ברכס >> יש יש כאן ברכז בית דין >> לאס לא >> כן >> יש כמה רבנים שהם א אם יש עניין של כסב איזה ויכוח ביני כאלה שסוף להם אבל לא זה לא בית דין >> יש אין אין בית דין רשמי

>> אז איך אז מה צריך לעשות פה לא רבים הם בעיות >> זה כן אתה לא אין לך >> כולם מוותרים לכולם אז אין בית דין בכלל >> אין אין פה לא צריך בית דין >> בסדר טוב מאוד צדיקים מה כתוב שאם בן אדם הולך >> שבן אדם שהוא מחפש כל הזמן בדין וזה זה לא טוב >> אז זה לא טוב כך כתוב בפקיע >> אבל עם ישראל תמיד היו בתי דינים על כל מקרה ושיוצא שזה בעיה נכון אבל לכתחילה בן אדם בן אדם שמונע את עצמו >> כן >> מבית דין אז תמיד טוב לו >> זה כן כך כתוב כך כתוב >> אנחנו בדף יד עמוד א' אנחנו בדף ת יד עמוד א' >> איזה עמוד הרב >> יד עמוד א' >> ואנחנו פה עם המלאכים יד >> עם המלאכים ואנחנו אוזים פה בפסוק בהתחלה איזה 15 12 שורות אומר כאן כך כתוב אחד אומר לבושי כתלג חיו בדניאל אז כתוב לבושו לבן כשלג ושיער רישי כאמר נקה והשיער של הראש שלו הוא אומר זה נראה כמו צמ ענקי

ויש פסוק אחר שאומר קצובותיו שערות ראשו טלטלים שחורות כעורב אז אתה רואה יש לנו שני פסוקים שסותרים אחד את השני בפסוק אחד הוא אומר ש שהשיער שלו הוא כמו צמר לבן נקי והפסוק כשני אומר שהקצבתיו הם שחורות >> כעורב שם מדובר בחלום של דניאל [שיעול] אז הוא שם מתאר הוא מתאר שהוא ראה את השם את את האדם העליון כמו שכתוב אז פעם הוא מביא אותו ככה ופעם מביא אותו ככה הוא לא עובד >> אומרת הגמרא מה זה המחלוקת מה עושים פה במחלוקת אומר כאן במלחמה >> אז אומרת הגמרא לא קשוב >> לא קש הוא אומר אין זה קשה כאן במלחמה כאן אומר כתוב כזה כזקן בעל שער לבן נדמה הקדוש ברוך הוא דאמר מר תודה רבה דאמר מר אין לך יא נאה בישיבה אלא הזקן ש אומר מה הכוונה >> אומר פה שאין לך זקן בישיבה כשיושבים ודנים כן >> כשיושבים ודנים במשפט אז הכי טוב שנשמשפט

הוא אצל בן אדם מבוגר שזהרו לבן שאז הבן אדם >> הניסיון שלו יותר >> ניסיון בדיוק יש לו ניסיון הוא גם חושב הוא לאט הוא לא ממהר >> גם דוד המלך המחילה אומר דוד המזקנים אתבונן >> אתבונן נכון >> ארוצה להתבונן תתבונן בסכם כי יש להם ניסיון ויש להם את ה >> אז הוא אומר פה ואילו כאן >> הוא אומר א ואין לך נאה במלחמה >> אלא הבחור >> שלמלחמה לא שולחים זקנים >> בחור >> חג פה 20 צעיריםנים >> נראה פה פה פה במלחמה בינתיים אותנו לא גייסו >> לא גייסו אבל גיסו בני 50 ו5 הרב >> אז כנראה שהם צעירים >> יכול להיות >> אה אז אומר במלחמה אין לך נאה יותר במלחמה אל הבחור >> אז הוא אומר במלחמה בישיבה כשבא לדין תורה אז הוא לוקח אז אומרים הוא נראה כמו זקן, אבל במלחמה שהוא הולך להילחם בשונאים אז צריכים להביא בחור. אומרת הגמרא, כתוב אחד אומר,

אומרת הגמרא שכתוב אחד אומר קריסה שבין דינו כרסיה קרסה מה זה >> קרסיה? זהזה הכיסא שלו. אז אומר שכתוב אחד קורסה משהו כזה >> כיסא שכמו ניצוצות אש שביין דינור וכתוב אחד אומר פסוק אחד אומר אדי כרסבון רמיו ואתקיו מיוסף זאת אומרת שכיצד כיסאות הטלו הוכנו לשבת עליהם ואז נשמע שיש שמה לא כיסא אחד על שתי כיסות. מה זה השתי כיסות? אז אומרת הגמרא אדיק ריסון רמיו ועתיק יומין יטיב שהוא יושב כאילו על שתי כיסות. אז אומרת הגמרא, לא קשיה זה לא קושיה כיסא אחד [צחוק] לא ואחד לדוד שכיסא אחד הוכן לקדוש ברוך הוא וכיסא אחד הוכן לדוד המלך כדתניה שלמדנו את זה אחד לא ואחד לדוד אחד מגיע אחד לקדוש ברוך הוא >> כן >> ושני הוא משה ודוד דברי רבי עקיבא אמר לו רבי יוסי הגלילי כך אומר לו רבי יוסי הגליליילי רב עקיבא אומר לו עקיבא עד

מתי אתה עושה שכינה חול >> איך אתה עושה >> שכינה [נחירות בוז] חול ככה >> אז אומר לו איך אתה בא ואומר שהקדוש ברוך הוא מושיב אדם לצידו >> הקדוש ברוך הוא יכול להושיב את אדם לצידו אז אומרת הגמרא אז אומרת הגמרא אלא אמר לו רב יוסי עקיבא עד מתי אתה עושה שכינה חול אלא אחד לדין ואחד לצדקה אז אומר לו שמז הוא צריך שתי כיסאות כיסא אחד הוא צריך את זה לדין וכיסא השני לצדקה. כשהוא הולך לתת צדקה אז הוא נותן את זה. הוא יושב על כיסא הח. זאת אומרת שיש כיסא אחד של גבורה, של דין ויש כיסא אחד של רחמים. אז שואלת הגמרא, קיבלה מני או לא קיבלה מני? שואלת הגמרא, האם רבי עקיבא קיבל את מה שאומר רבי יוסי הגלילי או שהוא לא קיבל את זה? אומרת הגמרא תושמע אחד לדין ואחד לצדקה יש לנו ברייתה אחרת שבברייטה כתוב שני כיסאות והוא מזכיר שאחד באמת לדין ואחד

>> לצדקה >> לצדקה דברי >> למה לא נאמר רחמים ולא לא נאמר רחמים ונאמר צדקה אה דין ידוע אבל למה לא נאמר לרחמים ונאמר לצדקה >> שאלה טובה יש הבדלים עצומים בנזדקה לרחמים. >> שאלה טובה. אבל זה מה שכתוב בברייטא זה מה שהוא כותב. בברייטא הוא כותב שאחד לצדקה ואחד לדין. אז אומרת הגמרא תושמ אחד לדים ואחד לצדקה. דברי רבי עקיבא [כחכוח] שרבי עקיבא אומר שבאמת אחד לדין ואחד לצדקה. אז נראה שרבי עקיבא קיבל את דברי רבי יוסי הגלילי. >> אחד לדין ואחד לצד. וממשיכה. אמר לו רבי ליעזר בן עזריה. אמר רבי לזר בן עזריה לרב עקיבא אומר לו עקיבא מה לך אצל אצל הגדה? קלח מדברותיך עד אצל נגעים ואועלות >> של מלכות. >> למה אתה מביא לומד דברי אגדה? תלמד נגעים תלמד מהדברים שלך. תלמד רק דברים משובחים כן הנגעים והועלות שהם הלכות עמוקות ושמה אתה שמה זה המקום

שלך >> תראה רש"י אומר קלח מדברותיך חדל מדבריך עד שתגיע הוא אומר אצל נדרים אצל נגעים והעלות שהם הלכות עמוקות מסובחות >> למה לך ללמוד דברים פשוטים אלא אומרת הגמרא בשביל מה הוא צריך את שניהם אומרת הגמרא אחד לכיסא ואחד לשרפרף שהכוונה אומר שמה זה שרפרף כיסא הוא אומר בשביל מה הוא צריך לשב עליו >> ושרפר הוא אומר >> לאדום רגליו שהוא שם את זה כאילו שמים את הרגליים >> הלרגליים רגליים >> שנאמר >> השמיים כיסיא והארץ >> והארץ אדום רגלי אז רואים שרבי יוסי חזר שרב עקיבא חוזר לפרש גם כן כמו רבי יוסי הגלילי >> הרגיל אז אומר שישיבה בכיסא אז זה משמע מראה שהמלך יושב בכיסא מאפשר למלכות [כחכוח] אצל פמליה של מעלה שיודעים ידיעה רבה ועמוקה אבל אומר ההשגה של המלאכים היא בכיסא אבל דרי מטה אנשים של העולם אומר ההשגה שלהם הרבה פחוטה משל המלאכים

אז אומר כמו שרף רף לרגלי המלך זאת אומרת אומר שיש השגות כמו שצדיקים שצדיקים יכולים להשיג דעת בורם או מלאכים שמשיגים דעת בורם שהם יכולים להגיע להשגה של דעת מסוימת אבל אומר אנשים שגרים פה בעולם הזה אז הם לא אין להם השגות הם אנשים מוגבלים אז לכן זה נקרא כמו שרפרף הם רואים לא כמו כיסא רק הם רואים את הדבר כמו שרף רף אומרת הגמרא כי אתה רב דימ כשרבד עכשיו כאילו חוזרת הגמרא למה שדיברנו קודם על זה שאין מוסרים סתרי תורה אומרת הגמרא למי מוסרים סתרי תורה אלא למי שיש בו חמישה הדברים שכתוב בישעיה אז אומרת הגמרא עכשיו אומרת הגמרא כי תרב דמה כשהגיע הרב דימ אמר 18 קללות קילל ישיהו את >> ישראל שישיהו כ >> כן כן ולא נתקררה דעתו >> כן >> הוא אומר ולא עד שאמר להם המקרא הזה עד שהוא בא ואמר להם את הלשון הזו יראהבו הנר

וזקן כן והנקלה בנכבד עד שהוא בא ואמר שהנער יתגאה ויגיד בזקן מה אתה מבין אנחנו דור חדש >> זרנו קורה אומר תיקח אתה מבין באייפון אתה מבין בגרים כאלה מה אתה מבין אז אומר שירבו הנעז יתגעו >> הנער בזקן בזקינים שאתה צריך משהו סברה אתה צריך אתה צריך משהו אתה הולך לילד ואומר לו תעשה לי בדיוק במחשב תעשה לי >> אבל זה אמת הרב זה >> כך הוא כותב זה אחד אמת הגמרא אומרת אמתזה [צחוק] >> הוא אומר שחשב שהגמרא אז שזה היה אז הוא מדבר על הז בעל פה מה לעשות את הכ >> כן כן אתה נותן לו מה שאתה לא עושה בשעה עושה את זה ברגע לשנה הוא יכול לדעת ולכבד גם זה אז זה מה שהוא אומר שהוא חושב שהוא יודע הכל אז ממילא הוא יודע במחשב אז הוא יודע ב בטלפון אז הוא כבר גדול אז הוא אומר לא זה יהיה זה קללה 18 18 קללות מה אינינו אומרת הגמרא מה זה

ה-18 קללות >> נבואות שאמר איש >> כן נבואות בלשון קללה >> כן למה >> מהיכלה זה דבר שלילי למה הנבואות של אותם הוא לא קילות הוא אמר להם מבות מה יקרה בחמרא מה שהוא אומר >> כילה לא לא כי ישע אבל הקללות זה זה בלשון של הגמרא זה נברא הוא לא אומר מעצמו >> מה >> 18 בוא נראה את זה מה ש >> זה תלוי זה תעלוי גם כן בקללות >> מי אומר אותם ואיך אומרים אותם >> זה יותר כשאנחנו הבאנו את זה בשם האדמור האמצעי שפעם הרשב >> לא לא האדמור האמצעי >> קראו לו רב דוב בר האבא של השור של הצמח חמיב של הצמח צ הבן של אדמור הזקן >> שם טוב >> הוא היה קרוי על שם המגיד ממזריץ' >> מה מה השם של הדוב >> זה האדמור האמצעי >> אדמור הזקן והוא השם >> הוא אחריו כן >> והאדמור האמצעי פעם >> אדמור הזקן היה קורא בתורה ופעם האדמור הזקן או שהוא אדמור האמצעי לא היה במקום

הוא שמע את הקריאה של הקללות אז הוא התעלף >> שאלו אותו מה אומר תמיד שאבא היה קורא אני הרגשתי שזה ברכות אז הוא אומר פה פתאום שמעתי כאלה קללות אומר לא יכלתי להחזיק מעמד זה תלוי איך שאומרים את זה בכל אופן אומרת הגמרא >> אז אומר 18 קללות מיניו דכתי כתוב הלשון כי הני אדון השם צבוקות >> מסיר מירושלים ומיהודה משען משאן משאינה >> כל >> כל משען >> לחם וכל משען מים ואז אומר גיבור ואיש מלחמה שופט ונביא וכוסם וזקן שר 50 ונשו פנים ויועץ וחכם חירשים ונבון לחש אז מביא את כל השמות האלה [שיעול] [כחכוח] ונתתי נערים שריהם ותעלולים שלו בהם אז עכשיו מפרשת הגמרא מה זה משען משאן זה אומר אלו בעלי מקרא אלו שיודעים את התורה כילחתה מה שינה אלו בעלי משנה כגון רבי יהודה >> אומרת כמו רבי יהודה בן בחבריו אז פליגו בו הרב פופה ורבונון מה כמה הם

ידעו >> אחד אמר >> מה זה נקרא שרב יהודה בן תימיו כמה הם ידעו אז אומרת הגמרא אחד אמר שהם ידעו 600 סדרי משנה >> שבזמנם היו של רבי יהודה בן תימא וחבריו >> 600 >> היו 600 סדרי משנה >> לאן לאן נעלמו כולם היום בקושי יהיה שישה שידרי משנה פה פה זה פי 100 600 >> נכון אז אומר >> סתדר עם השש קודם תסתדר עם השתדר עם השישה אבל אתה לעצמך >> הוא אומר שמות משה רבנו ועד הלל הזקן היו 600 סדרי משנה >> כמו שנתן הקדוש ברוך הוא למשה בסיני בעל פה >> מי נל אומר ואילך הני העולם בדעת וחלשה הכבודה של תורה ולכן אומר לא תיקנו מהל ושמאי אלא שישה סדרים והיו אנשי משני התנאים מהלל ועד רבי יהודה הנשיא 311 שנה והם סוף המשנה המשנה בכל אופן אומרת הגמרא שהיו כל כך הרבה סדרי משנה והם ידעו הכל ואחד אמר לא 600 אלא היו 700 סידרי משנה

אז ממשיך עלה מה זה אומר כל משען לחם אומרת הגמרא אלו אלו בעלי תלמוד שהם סומכים שסומכים על ההוראות שלהם כמו שסומכים על הלחם מה ההגדרה של לחם הכוונה לחם זה דבר אלמנטרית שאתה חייב >> בלי לחם בן אדם דבר פסק הלכה אתה לא יכול להסתכן >> טוב >> אז הוא אומר אלו בעלי תלמוד שנאמר מאיפה אנחנו יודעים את זה שכתוב לכו לחמו >> בלחמי >> בלחמי ושתו יין מסכתי >> זאת אומרת יין שאני מזגתי תשתו ותאכלו את הלחם שלי עכשיו הוא ממשיך בכל משען מים אלו בעלי אגדה שמושכים ליבו של אדם כמים באגדה. זאת אומרת שאומרים דברי אגדה, סיפורים, זה מושך את הנפש של בן אדם שהוא ננס מים שאדם זקוק למים, אדם זקוק לסיפורי האגדה. >> כן. האגדה נותנת לו את ה >> את החיות, את את התענוג בדיוק. >> גיבור. מה זה גיבור? >> אומרת הגמרא, גיבור זה בעל שמורות.

שבן אדם שואלים אותו הוא מיד עונה את התירוץ מה שהוא שמע מה שהוא זוכר זאת אומרת שזה לא סתם נכנס לו זה נשאר בפנים זה לא נכנס מאוזן אחת יצא מאוזן שנייה אלא נשאר בפנים >> אז הוא אומר אתה שואל אותו השאלה זה נקרא בן אדם שהוא גיבור הלשון אומר כחיצי גיבור שנונים דוד המלך >> כן מה אז מה הכוונה שנונים הכוונה שהוא דבר שנון חד וחריף הוא לא זה ואיש אמרנו גיבור זה בעל שמועות ואיש מלחמה מה זה איש מלחמה זה שיודע ליסע וליתן במלחמתה של תורה בן אדם שיודע [כחכוח] איך ללמ בתוך בתוך ההלכה לאיך לפסוק זה נקרא יש מלחמה. אז הוא אומר ככה, גיבור גיבור >> המרשה מסביר את זה, אומר ככה, גיבור זה אמרנו זה שאוכלז בנשק >> צריך להיות >> איש מלחמה הכוונה הוא הגנרל שהוא יודע את התכסיסים הוא לא הולך למלחמה עצמו הוא מנהל את המלחמה

>> מתכנן את המלחמה >> אז אומר זה נקרא גיבור אומר שיודע ליסו ולתת במלחמתה של תורה אף שאין בהמתחתו הוא מביא את זה שמועות רבות שהוא לא זה יודע הרבה אבל יגיע מתוך חריבותו הוא יגיע אל המתיתה [כחכוח] של ההלכה אפילו שהוא לא יודע הרבה אבל השכל החריף שלו נותן לו להבין איך זה הוא מקבל את השכל של התורה שהוא יודע איך איך להתנהג אומרת הגמרא הלאה שופט מה זה שופט זה דיין שדן דין אמת לעמיתו שופט באת הכוונה שבן אדם דן דין תורה לאמיתו >> בהלכה >> כן זאת אומרת הוא לוקח את העובדות הוא חוקר את העדים כמו שצריך הוא לא מיד יורה ב בהלכה אנחנו אומרים שצריכים בן אדם שהוא חריף הוא יודע מיד אבל בדין תורה אז אומר [כחכוח] צריך שיהיה הדין תורה לאמיתו של תורה זאת אומרת אומרת הוא צריך להיות מבוסס על העדים שנחקרו כעוגן עד שיצא האמת

לאור וגם לאחר בירור העובדות אז הוא עוד שוקל אותם עוד פעם והוא חושב עליהם מספרים שהמנחת יצחק שהיה הרייבט [כחכוח] של ה היה הרב של העדה החרדית >> בא אליו יהודי עם שטר חוב >> שטר חוב >> שטר חוב וכתוב אני פלוני וזה להביתי כך כך וכך וחתימה של הבן אדם אומר הבעל דין השני זה שמת שם בדין אומר החתימה שלי נכונה וה והעובדה היא לא נכונה כל מה שכתוב שמה אני לא כתבתי החתימה שלי נכונה >> יכול שהוא שכח או שהוא לא שח לא שכח תקשיב >> לא >> תקשיב שבסידה >> בקיצור עיקר המשחסר קורא לו לו ה המנחת יצחק הוא אומר לו שואל אותו קורא לו בצד אומר לו האם מישהו לבא ממך ספר פעמון לא הייתה לו ספר אומר כן אז אומר לך תביא החזיר לך אומר כן לך תביא לי את הספר הוא אמר לו דחה את הדיון למחרת >> הביא את הספר >> הביא את הספר מוצאים שהוא שהיה דף הראשון

>> תלש >> היה תלוש >> הוא טלש את הדף הראשון >> הוא לקח קח את הספר את הדף מהספר שהיה בן אדם כותב הבן אדם חתם >> בספר את השם שלו וההוא מילה למעלה שהוא חייב לו כך וכך כסף הוא לב ממנו ספר הוא ראה חתימה אבל הוא לא שם את החתימה למעלה הוא שם את החתימה באמצע בצד >> אז הוא נתן לו בדיוק וההוא כתב את זה אז אומר לפעמים הדיין דן דין אמת הוא רואה שהבן אדם צודק, הוא מרגיש, לפעמים יש לו תחושה שהוא מרגיש שהבן אדם צודק, אבל הוא לא יכול להוכיח את זה. אז לפעמים הקדוש ברוך הוא מכניס לזה שהוא צודק. אותו דבר היה סיפור [כחכוח] עם אה רבי יחזקאל, איך קראו לו? >> מה? >> לא לא. לאחר הפה הוא היה אחד מה הוא כתב על התוספת הוא היה לפני שנים >> מה לא משנה הוא היה הוא היה דיין בבית הדין בלונדון בסדר >> בלונדון >> לא לא ש היה דיין הרבה שנים הגיעו ליו זוג

להתגרש הם באו עם כלב והכל היה נראה זה היא אומרת שהוא אשתו וזה באו להתגרש והוא הודיע לה קורא לאישה לתוך זה והוא מאיים עליה אומר לה אני רואה שאת דוברת שקר >> מי אמרת >> כך אומר הדיין >> אומר אני רואה שאת דוברת שקר >> ואין לי ספק שאת לא אשתו קיצור הוא לחץ אותה שהוא אחר כך בירר על זה הם לא היו זוג בכלל הוא רצה להוציא כאילו להתגרש מאשתו והיא אישה אחרת אישה אחרת >> הלך לבית הדין >> בבית הדין >> החריף את האנשים כביכול >> היא באה היא אומרת אשתו בית הדין יודע מאשתו אחר כך שאלו אותו מאיפה עלה בדעתך שזה לא ש זה לא זוג אומר ראיתי איך שהכלב מתייחס אליה >> הכלב היה שלו והוא כל הזמן עליה אומר אם הם היו גרים באותו בית הכלב לא היה הוא הרגיש מהכלב >> זה חוכמה של הדיין כן אתה אומר שלפעמים אתה רואה בדיין מה >> אברמסקי

>> אברמסקי נכון רבי יחזקל אברםמסקי >> סיעתא דשמיא יש יש לת >> צריך באמת שיהיה סיעתא דשמיא >> סיעת דשמיא מאוד גדולה >> יש בזה המון המון סיפורים שיהיה כלב >> יש סיפורים מה >> להביא כלב הוא רוצה להביא כלב צריך שיהיה בבית כלב לא עכשיו בבית יהיה לא ש אם הכלב נמצא בבית אז זה נראה אחרת >> כן >> אבל אם הכלב כן היה בבית היא לא הייתה בבית נכון? אז [צחוק] בזכות הכלב מג >> כן כן כן אז יש כאלה בזכות הכלב יש כאלה בזכות הספר כל מיני רעיונות יש שהדיין [כחכוח] שהוא הולך לדון דין אמת אז הקדוש ברוך הוא עוזר לו לדעת את האמת ממשיכה הגמרא ואומרת נביא >> נביא >> כמשמעו אז הוא אומר ואיש מלחמה מה זה איש מלחמה הרי כבר קודם דיברנו על מלחמה אז אומר איש מלחמה אז אומר פה זה שיודע ליסע ולת במלחמת של תורה זה לא סתם איש מלחמה זה בן אדם שיודע

את הש"ס ויודע את הגמרא ויודע את ההלכות וכשבאים אליו לדון בעניין שאלה אז הוא יודע לדון במלחמתה של תורה שופט זה דיין שדן דין אמת לאמיתו נביא כמשמעו כוסם זה מלך שנאמר קסם על שפתי מלך. זקן זה שראוי לישיבה. >> מה הכוונה? זקן אומר >> קנ חוכמה. קנה חוכמה. זקן זה >> זקן זה מנוסה בחוכמה שאפשר לקחת ממנו עצה >> בכל עניין שהוא לוקח את הדבר והוא מתיישב לעומקו. כך הוא אומר את זה. >> זהו. מתיישב לעומקו. >> מה >> מתיישב? המילה ישיבה זה מתיישב לעומקום. >> כן. יש יישוב הדעת >> אני חשבתי שוב בא לשבת [כחכוח] בכולל אבל >> זה ברור >> זה >> זה מאיפה הוא מקבל כזה יישוב הדעת >> שהוא בא לשבקל >> ואין ספק >> נכון >> אז אומר רשי ראוי לשבישיבה וליטול ממנו עצה בכל דבר חוכמה ברגע שהוא מיושב בדעתו אז כל דבר שאתה שואל אותו אז הוא עושה את

זה באופן של התיישבותז אז למעשה הזקן זה מעלה מאוד גדולה >> זה מעלה גדולה זקן מי שקנה חוכמה >> זה בלי ספק נכון זה מעלה גדולה נכון >> וזקנים מתבונ >> כתוב אפילו שמעתו >> כתוב אפילו זקני צריך לקום בפני זקנים של גויים >> כן >> למה >> לכבד אותם >> שכתוב בגמרא כמה הרפתקאי עבר כמה הרפתקאות הוא עבר הבן אדם שבן אדם זקן אז הוא כבר עבר את כל התהליכים של החיים אז יש לו הרבה ניסיון חיים אז אם עבר הרבה הרפתקאות אז כנראה צריך לכבד אותו. [כחכוח] והגמרא ממשיכה ואומרת שר ה50. מה זה שר ה50? אז זאת אומר אל תקרה שר החמיש אלא שר חומשים. >> חומשים. לכן אומר וזה שיודע ליסע וליתן בחמישי חומש חומשי התורה. דבר אחר שר 50 כדי רבי יבואו דמר רבי יבואו מכאן שאין מעמידים אתורגמן על הציבור פחות מ-50 שנה אומר הבבואו שבן אדם שפחות מ-50 לא מעמידים אותו

מתורגמן שלא מעמידים אותו מתורגמן על הציבור >> הוא היה מוסר לדברי תורה הוא המטרגמן היה מוסר את הדברי תורה שאמר ה הרב >> כן שהרב היה אומר והוא היה מוסר את זה בקול מספרים את זה על החפץ חיים שהיה א השיפה הגדולה של הרבנים היה שיפה גדולה והחפץ חיים הגיע כבר היה זקן מופלג ורבי מאיר שפיר מלובלין תרגם את דבריו רבי מאיר שפיר היה לו קול חזק מאוד ואז לא היו רמקולים והחפץ חיים דיבר והוא תרגם הוא היה מתורגמן אמר לו אחר כך החפץ חיים לא ידעתי שאני מדבר כל כך יפה [צחוק] אתה דיברת כל כך יפה שאני לא ידעתי שאני יודע לדבר כל כך יפה >> יפה >> אז אומרת הגמרא בנשוי פנים מה זה נקרא נשוי פנים [כחכוח] אז הוא אומר זה שנושעים פנויים לדורו בעבורו שמכבדים את הדור שלו. זה הכוונה גם למעלה בשמיים >> וגם למטה >> וגם למטה מכבדים אותו בגלל הזכות שיש לו.

אז הוא אומר שיש [כחכוח] לו זכויות. אז לכן אז הוא גם מגן בשמיים הוא מגן על הדור שלו וגם פה למטה מקבלים בזכותו. כגון רבי חן דוסא. >> רבי חנינא בן דוסא. שבזמנ שכתוב בגמרא שמה שכל העולם ניזון בשביל חנינבזן רק מחרובים >> לחנינ בני די לו בקו חרובים מערב שבת לערב שבת >> אומרת הגמרא [כחכוח] אז אומרת הגמרא גם למעלה אז אומר למטה מביא את זה כגון רבי אבהו הוא בי קיסר יועץ א כגון רבי אבהו אומר שרבי אבהו שהיה חשוב מאוד אצל הקיסר אז לכן זה נקרא שלמטה שנשוי פנים למטה ממשיכה הגמרא ואומרת יועץ מה זה יועץ >> שיודע להבע שנים ולקבוע חודשים וחכם מה זה הכוונה בחכם זה תלמיד המחקים את רבותיו שזה תלמיד שהוא יודע איך לשאול ומתי לשאול ומה לשאול חרשים אז אומר בשעה שפותח בדברי תורה הכל ניסים כחרשים כולם ניעים כמו חרשים מקשיבים לו בצורה

כזו ונבון >> חרשים לא שומעים הכוונה פה לעילמי >> מה כן שלא פותחים את הפה >> זה לא מעלה שחרש אז זה לא כן. אז אומר ונבון זה המבין דבר מתוך דבר. >> תודה. >> לחש זה שראוי למסור לו דברי תורה שניתנוע בלחש ונתתי נערים שריהם. מה ונתתי נערים שריהם? אמר רב לזר אלו בני אדם שמנוערים מן המצוות ותעלולים משלו בהם. שאר פה כוח יפה [כחכוח][שיעול] רוצה שים שולחן עדיין יש לנו תקווה כנסיע >> ערב ראש חודש אלה ש במחיר ממש מסוסד א >> כן השאלה אם יש אם יש קהל זה השאלה >> צריך לבדוק >> נראה לכם יום רביעי מי ש מי רוצה להשתתף ביום רביעי זה השבי חם רבי חם גם לא יכול קודם כל תרוח למה הוא יגיע >> יום רביעי פשוט שמה >> בוא >> מה רוצים >> צדיקים אביאל אותם לשאול אותך גם >> אני בסדר בסדר שלי מיכאל אתה >> כן >> זה הגיע לא משנה

שלו הוא הממונה להכין את הקוגלים כזה קוגל תפוחה ברשימה אתה ברשימה הוא יודע יודע >> זה שהוא נשאל לבת ממי מה הטלפון שלי הקטן >> אה הקטן זה שגר פה ד לעשות קוב הפחד עבור את המחש שר הוא כל כך טוב היה שאכלו ברוך מרדכי כל אחד הוא התפקיד של >> יפה מרך יהודי >> סיפר הבן שלו שעשה בילד המיוחד >> אבל הוא לא כל נולדת בפוריך ליפור בלי שום דבר לא הבתי להאמין לך >> יום הסיפורים שלי זה יום זה ה היה כל כך טעים שכי גבו ש >> זה הכי גבוה >> הכי גבוה >> אני אספר לך מה היה לי שלוש >> סיפרת לנו איך היה לו פה משה >> איך היה מעוד כן >> מאוד יפה >> היה מאורגן מסוד >> מאוד מאוד >> סמה אתם נוסים מיניבוס >> כן >> רק שנמלא אותו >> איך >> רק שנמלא אותו שיעתים >> איזה עמוד הרב שח של ז חשוב >> שזה סעיף גיל בוחסן היא עוד עובדת שמה במעלה אדוניזה

>> בדרקונים >> איפה אנחנו אוחזים יודע >> מי זוכר את המקום שאנחנו אוזים סתכל במציל באיפה >> שח >> שח כן אולי >> איזה סי בכגונים השונים בקידו בשבת >> כגש שהגן [כחכוח] לך מה אין לך מבי >> איזה איזה גמרא איזה זה כן תנח >> איפה מקום האיסוף >> פה באיזה שעה >> 8 ח >> חצי זה לא אם אקובים ישב דיברנו עלים אתזה לפה אם אין 20 לא יזשה 20 שבתי >> אם יש בלדי שבתי יכול להיות ש >> אנחנו >> בסימן שח לב >> אה ביחסן בסעיף כז >> כז כל זה בכלים >> וכל זה בכלים המותרים בטלטול >> אומר תהיליםלא כלים המותרים בטלטול שנשברו, אבל כלים המוקצים מחמת חיסרון כיס שנשברו אף על פי שהשברים אינם מוקצים מחמת חיסרון כיס, אם נשברו בשבת או ביום טוב, אסור לטלטלו, לטלטלם בו ביום. שמתוך שהוקצו מדעת האדם אז אומר בבין השמשות כשהיה הכלי המוקצא

שלם >> אז אומר עדיין הוקצו לכל היום כולו כמו שהתבאר בסימן שי >> אז הוא אומר תלוי איזה סוג שברים אנחנו מדברים פה עם הכלי נשבר ואיך אפשר בכלי שנשבר אם אפשר להשתמש בו ולטלטל אותו. אז אומר כלי כזה שבעצם הוא היה בערב שבת הוא לא רצה להשתמש בו. זאת אומרת היה לו כלים חדשים שהוא רצה למכור אותם אז כלי כזה שהוא לא יכול להשתמש בו. אז אפילו שהשברים אינם מוקצים מחמת חיסרון כיס. אם נשברו בשבת או ביום טוב. אומר אסור לטלטלן בו ביום בגלל שהיה מוקצא [כחכוח] בערב שבת דבר שהוא מוקצא בערב שבת אסור בשבת לטלטלו אפילו שהוא נשבר >> ואם הוא נשבר >> אם הוא אפילו ששבו >> כל דבר שהיה מוקצה בערב שבת שהוא לא יכל להשתמש בו >> הוא לא רצה בגלל שזה דבר שהוא צריך כאילו למכור אותו הוא לא רוצה להשתמש בו >> אמר זכוכית ש שנשבר אתה יכול לפנות אותו

אין בעיה לפנות כל דבר שהוא אנחנו נדבר על זה אחר כך נדבר על זה לפנות זה >> בוא נראה בדיוק מה שאומר פה עכשיו הוא ממשיך בסעיף כח בדיוק מה שאתה אומר כל השברים האסורים בטלטול שאנחנו אומרים שיש שהוא אסור בטלטול אפילו אותם >> שאינם ראויים אפילו שאין הם לא ראויים לשום מלאכה >> אם הם מונחים במקום שיכולים להזיק >> כמו כל סוכים כגון כלי זכוכית שנשברו על השולחן או במקום שהולכים מותר לטלטל השברים כדי להפנותם שלא יוזוקו בהםכזה [נחירות בוז] >> היה שפירה ה חבר הכנסת >> כן >> מוני שפירה >> מוני שפירה היה לו בבית >> שטיחים היה לו >> היה לו הוא היה שטיחים >> בקיסריה >> אבל היה לו מקווה בבית >> הוא הגר בירושלים לא לא ביד סדגורה על בית החייל תל אביב >> ליד בית החייל >> בתל אביב בית החייל >> היה לו מקווה בבית ומישהו מהילדים

מהקרובים טבל שם כלים ונשברה זכוכית >> והוא נכנס הוא מהזכוכית הזו >> נפצע >> והיו צריכים אחר כך להוריד לו את הרגל >> מרוב שזה מרוב שזה >> אומרים לפעמים זכוכית >> כזה כך >> זכוכית כן זה עשה לו זיהום וזה לא הוא היה סוכרתי הוא היה את כל הזה בקיצור היה גם משכל נמוך משקל מזיר כן אז אומר פה שיש לפעמים שיש כלי זכוכית שנשברים והם מונחים על הרצפה אז מותר לחפש אחריהם ולבדוק על השולחן או במקום שהולכים מותר לטלטל שברים >> כדי לפנותם שלא יוזקו בהם >> רבי [כחכוח] שבמקום הזק הגוף של רבים איפה שבן אדם יכול להזק לקבל לנזק לא גזרו על איסור מוקצה ואפילו על איסור טלטול בכרמלית גם כן אם זה דבר שיכול להזיק לרבים כמו [כחכוח] שהתבאר אז אומר אסור אז זה לא הייתה הגזירה אבל כלי חרס האסורים בטלטול אסור לפנותם ואף שלא הורסים עליהם ונשברים

אין בכך כלום זה שורשים עליהם ושוברים אותם אין איסור בשבירת חרס אלא אם כן שוברו ומתכוון בשביל שיהיה ראוי על ידי כך לאיזה תשמיש זאת אומרת שהוא רוצה לעשות מזה איזשהו דבר שהוא יוכל להשתמש בו אז זה שובר אותו בכוונה אז הוא כאילו יוצר כלי חדש, הוא רוצה להשתמש בחלק קטן, כאילו שאז עשו משום תיקון כלי, ככה שבן אדם שובר, אז סתם ככה בן אדם שהוא מזיק, אז זה פטור, הוא לא צריך, אין פה בעיה אבל אם הוא שובר על מנת לתקן, אז זה כבר בעיה גדולה כשבן אדם [כחכוח][שיעול] סעיף כט חתיכת חרס שנשברה מכלי בין בחול ובין בשבת וראויה לכסות בכלי מותר לטלטלה ואפילו במקום שאין כלים מצויים שם לחסותם בה כגון שמונחת ברשות הרבים מותר לטלטלה שם פחות מדמות הועיל ויש תורת כלי עליה בחצר שיש שם כלים זאת אומרת יש מקומות שבתוך בתוך ד ברשות הרבים אז בתוך ד' עמות

מותר להזיז את הדברים חוץ לד אמות אז זה כבר ייסור מן התורה אבל יש דברים שהתירו שמותר לטלטל פחות מדמות אפילו שהוא שבר כלי אבל מכיוון שזה שבר שאפשר להשתמש בו אז עדיין יש עליו תורת כלי הוא ממשיך וכן הדין בשברי כלים אלא ששם ששאר הכלים יש מהם שאין שבריהם מותרים בטלטול אלא אם כן הם גדולים קצת כגון שברי עריבה לכסות בהם פי חבית אבל אם אינם ראויים לכסות פי חבית אף על פי שראויים לכיסוי פי כלי קטן מחבית אין תורת כלי עליהם למה שהשברים הקטנים של ערבה דרך לזורקם להשפעה כשנשבר לבן אדם דבר אז אם הוא נשאר גדול אז אנחנו אומרים מהריבה זה נקרא ריבה זה נקרא כאילו >> קרה של בצ >> קערה קערה כערה מעץ אז אם נשאר הרבה אז אנחנו משאירים אותה אבל אם לא נשאר הרבה בקרה בקערה אז אפילו שהוא יכול לכסות במשהו אז אנחנו לא אומרים

שהוא לא יכול שלא אסור לו לעשות זה מוקצה בגלל [כחכוח] שבאופן כללי זה נשבר בר לחתכות קטנות אזורקים את זה כן אז הוא אומר אין תורת כלי עליהם לפי שהשברים הקטנים של הערבה דרך לזורקם להשפעה ואין דרך לכלל ליחדם לכיסוי פי קליק קטן מחבית אבל חתיכת חרס אפילו קטנה אפילו היא קטנה דרך הוא לפעמים ליחדה לכיסוי כלי קטן לפי כך יש תורת כלי עליה אף על פי שלא היחדה עדיין זה אומר ככה שחרס אז יש אנשים שמשתמשים בזה >> מה לא שם דוגמה >> מה >> מה חרס >> אנחנו היום >> לא מה משתמשים ב קד חרס מה נשתמש >> אז אני אנה לך היום >> היום מכיוון שאנחנו לא משתמשים בכלי חרס >> אבל בזמנם היו משתמשים >> אבל בזמנם הכל היה ע עם חרס זה רוב הכלים >> רוב הכלים הכלים של היין >> לא לשחזר את זה כל השערים לה אותם ל לא >> לא אי אפשר לעשות את זה לא אי אפשר ברגע

שזה חרס אי אפשר להפוך אותם לעיסה >> אי אפשר להפוך >> לא לא לא חרס זה דבר ששוברים אותו אבל מה מכיוון שכל עיסוקם רוב הכלים שלהם היו שימושים של כלי חרס >> אז לכן היו משתמשים מהחתיכות לכל מיני דברים למוך בזה משהו לעלות בזה והשברים היו >> החיים היו סביב הכלי חרסיום שהם חופרים בכל המקומות האלה שהם חופרים הארכיאולוגים [שיעול] אז מוצאים [כחכוח] המון המון חרסים לפי החולפי החרסים שהם יודעים הם יודעים גם כן לדעת >> איזו תקופה >> באיזה תקופה ואיזה מה ואיפה איפה יצרו אותם הם עצאו למשל בבנייני האומה אתה בא לשמה אז אתה רואה שהיה שמה משרפות באזור הזה משרפות של אה איך קוראים לזה רעפים בשביל הצבא הרומי >> הריעפים >> היה שם ממש כמה משרפות אתה רואה שמה רואה זה עוד חיים >> שמייצרים שמה >> שיצרו שמה רעפים בשביל הצבא ההרון הם שמו

זכוכית על זה הבד אתה דורך על זה אתה מסתכל מלמעלה אתה רואה את כל בתור בנייני האומה >> כן >> כן ממש תגלית יפה מאוד את כל ה רואים שמה את המשרפות רואים את הכל >> זה מזמנו או שזה עכשיו >> מהמ >> זה בזמן הרומאים >> אבל מתי גילו את זה >> עכשיו עכשיו גילו את זה לפני כמה שנים שבנו את בני אומ >> לא את בנייני אומה >> לא את הגדולחד >> עכשיו את החדשים [כחכוח] >> איפה שהיינו >> איפה שהיינו כן איפה שהיינו בזה >> שמה בעולם >> שמה למטה יש אתה יורד למטה איפה שיש שם שירותים או יש שם זהכן כן ממש ממש דבר יפה >> אז למה מכיוון שרוב השימושים היו בכלי חרס ברגע שהשתמשו בכלי חרס >> בשמן ביינות >> אז בכל ינות שמן הגמרא מספרת על על רבי יהושע שבת הקיסר אמרה לו >> כלי בכור אתה >> אז כן בת הקיסר אמר היה הוא היה גדולי מגדולי החכמים

אז היא אומרת לו איך הוא היה מכוער כך היא אמרה שאיך אתם משתמשים >> שהקדוש ברוך הוא נותן נותנת חוכמה בכלי בכלי כזה מכוער אז הוא אמר לה איפה שמים את היין הטוב של אבא שלך אז היא אמרה בכלי חרסלא >> אז אמר לה תשימי את זה בזהב שמו בזהב וזה התקלקל >> אז אחר כך שאל אותו התקלקל באו הביאו את זה למלך לשתות אז הוא אומר אמרו לו הביאו את זה בכלי זהב. תמיד היו מביאים בכלי זהב, אבל לא ידע שהכסנו את זה בכלי זהב. הוא שתה, הוא לא יכל לשתות את זה. >> שאלו, שאל מה קרה? אז אמרו שרב יהושע אמר, נשים של קרא לרבי יהושע ואמר, מה זה הרעיון הזה? יין צריך לשים בכלי חרס. אז אמר לו רבי יהושע שהיה ויכוח ביני לבין הבת שלך. היא אמרה שאת התורה שמו בכלי מכוער. למה? שכלי חרס הוא מחזיק. >> נכון? >> אז פעם היו שמים היום לא שמים את היין

בכלי חרס, שמים אותו ב >> בחביות של עץ מיוחד. עץ אני יודע >> עץ. >> עץ עלון. יש כל מיני עצים מיוחדים ששמים שם את היין שזה משביח את היין. אבל באמת בכלי זהב או בכלי הם טוענים גם כן שאת השמן לא כדאי להשאיר בכלי פלסטיק שמן טוב אם רוצים שמן אומרים שמה הבעיה >> אומרים שזה מתקלקל יחסית >> מהר >> זה מתקלקל מהרגים שצריך לשים את זה בקרי פלסטיק זה הבעיה גגי פלסטיק יורדים לתוך השמן זה >> זה עוד דבר זה דבר אחד דבר שני הם טוענים שלטווח ארוך שמן זית יכול להחזיק הרבה זמן שמים את זה בכלי זכוכית אז הוא מחזיק אבל אם שמים אותו בכלי פלסטיק אז הוא לא מחזיק טוב שמן זית בדרך כלל הם הופכים בבגס >> כן נכון נכון >> לא אבל הוא אומר שזה קול כנות גדולה של כמה כמה ליטר זה בפחים >> כן >> איזה פחים של מה >> של שמן >> לא של פלסטיק או זכוכית

שלך >> בך בך כמו התמנים בך בך פח של זה לא טובה שר פח פח זה מחזיק טובצל >> הוא מחזיק הוא מחזיק הוא מחזיק כן אבל הם אומרים שפמה אתה מוש >> מה זה משנה אני על השמן >> לא אתה לא זוכר שמחרו את הפח את ארבע ליטר של שמן בפח מגד עם הפחים האלה מגנים מה איפה איפה גדלתם יודע איפה גדל זה באמת משתמון לא הגיע זה [צחוק] תסביר לו יכול אבל זה משתמר טוב לזמן הער >> אז זה מה שהיה >> זה השאלה של >> לא משתמר כי הברזל לא >> אבל זה מה שמח כי זה מעשה טוב הכי טוב זה זה הזכוכית זה הכי טוב >> אז בזמנ שמו >> גם בזמנו גם בזמנו יין היין שהיו מוכרים אותו בחביות בזכוכית קדים גדולים של זכית >> גם כן היה מחזיק כן >> ארב ליטר היו מוכרים את זה >> משהו כזה ואז הוא ממשיך ואם נמשה מהכלי בחול וזרקה להשפעה מבעוד יום אם הוא כבר זרק את זה

להשפה אסור לטלטלה בשבת דבר שהוא זרק להשפעה אז כבר בשבת אסור למה כיוון שהקצה אותה מלכסות בכלים הוא ביטלה מאותה עוד תורת כלי עליה לכן ברגע שהוא גילה את דעתו שהוא לא הולך להשתמש בזה הוא זרק את זה להשפעה ואפילו אם היא ראויה לעניים לכיסוי כלים, אלא שבעליה הוא עשיר וזרקה להשפעה, אף על פי כן אסורה בטלטול לכל הענים שבעולם שהכל הולך אחר הבעלים. זה היה שלו והוא ביטל את זה מכלי, הוא זרק את זה להשפעה. דבר שהוא זרק להשפעה אי אפשר להשתמש בו יותר בשבת. רק אם מישהו יקח את זה ואחר כך יחליט אחרי שבת שהוא רוצה להשתמש בזה. אבל אם זרקה להשפעה בשבת אז אומר מותר לטלטלה כל זה שהוא זרק את ההשפעה לפני שבת אבל אם זה היה בשבת אז הוא מותר לטלטלה הועיל והיה להתורת כלי בין בבין השמשות שהוא תחילת כניסת השבת אז הוא אומר ממילא

הוא לא אם בערב שבת כבר לא היה לזה שם כלי אי אפשר להפוך אותו לכלי בשבת אבל אם בשבת היה בערב שבת היה לו שם כלי רק הדבר נשבר בשבת אפילו שהוא רוצה לזרוק אותה להשפעה אז אם זה בשבת והוא פתאום מישהו נזכר שאפשר לעשות בזה משהו שהוא צריך אותו מותר לו להשתמש בזה כוח >> אז הבנת מה זה בך מי זה בסוף >> לא היה טופים תפילין וכל מה קרה מרוסה >> קח השוא היה מעולה של >> כן יש לך שהוא היה [כחכוח] בשביל הנשגרים שלו לארץ אמרו שמה שלך >> מה שובשים זה בגד מה שמתגמים זה נגד גד מה שנושים באוטובוס זה עג הכל עם גדוד >> גדש >> הילדים שלהם כבר תסתג >> כןמה מרוקאים הילדים שלהם >> עדיין הם חממים אבל אה א יש לך שכן לידךזה לא אוכלים גפלטפי שלך לא אוכלים >> לכם העסק זה טוב שלנו >> קשי עורף כתוב עם כשי עורף >> [כחכוח] >> סן הוא לא קיבל

>> לא אני רק צה להגיד אחרי החופש אה >> החופש מעייף אס לא היה פה שבוע זה שיעוריםזהסה שבוע לא היה פה שיעורים בסדר בין הזמנים שבוע ברז >> תחפגש שמה בבנייני האומה >> ראית ליד >> כן אני יודע אבל איך היה מדה >> סיפור אחד שתב שהוא סיפר שמה חשבתי את זה עכשיו זה מי סיפר עוד אחד >> על האבא שלו שהוא ישב שם עם הקלפים סך הוא בא רק לידי לראות שראית >> כן אבל אסור אמרו לו ישבת אז אתה השתתפת איתם >> השתתפת איתם צריכים לעזור אותך >> ישבתי את זה עכשיו שהרב הסביר את הגמרא >> היה איזה רגע שהייתי הייתי ראה שהייתי עסוק בדברים אחריםזה >> אבל אמרתי ישבתי איתם בשיעור אז נחשב שהייתי למדתי את הגמרא לא היה חרש כאילו חרש לא >> זה אני עכשיו מעביר את זה לפה ישבתי ולא הקשבתי >> עדיין נקרא שישבתי בשיעור >> כן נכון >> למי הסב לכולם יש

>> קבל שכר אז ישבת את הסרב למטוס [כחכוח] ואם אתה ישן אתה בכל זאת מגיע >> בכל זאת מגיע >> היית ב >> לא הוא לא היה לא היו ש הוא הופכס הוא שול >> כן >> לא שילמו לו לא היה שלא שילמו לו לא כולם מגיעים פעם הייתי עם הבת שלי לרשום אותה לסמינר אז הראשו סמינר עכשיו ויכוחים שמה כולם ישים באותה מטוס מה זה משנה אחד הבין אחד לא הבין נוסים אז זה טוב אז אמרתי לו כן אבל מה קורה מתי ש נוסע לכיוון בו לא נכון >> מעניין שלויוב סיפר שמה >> קיבל את הבן שלי >> על הסבא שלו >> על הסבא שלו שהיה בין ה-15 הילדים >> א שמעת שהוא סיפר את זה >> הוא סיפר על הסבא ב-15 הם הקלפים בדיוק אנחנו סיפרנו את זה כמה פעמים >> על מישהו שבא ללמוד במוסקווה בישיבה >> הוא ישב שמה והם שאלו אותו מה אתה יושב אתה לא מבין אתה לא זה אז הוא סיפר להם

שהוא היה במסעדה ולקחו אותו >> עצרו אותו >> ועצרו אותו אז הוא שאל מה עצרו אותו שלושה חודשים הוא ישב עד שהסבירו לו שהיו שם כמה אנשים שם רצו לעסור אותם ואתה היית לידם זה מספיק אז הוא סיפר על הסבא שלו שהסבא שלו פעם נסע להעיר הוא לא ידע בכלל מה זה קלפים הוא לא ידע את כל זה הוא נכנס למקום ופתאום באה המשטרה והוא נשאר כולם ברחו תפסו אותו שאל אז הוא שואל מה אתם רוצים ממני אז מה אני לא יודע אמרו אתה עמדת ליד הקלפים אומר כן זה מספיק לנו לא צריך יותר >> אז הוא אמר אחר כך שכשהיה בא רב דרשן אז הסבא היה ניגש ליד הרב אומר הוא לא שמע אז שאלו אותו מה אז הוא אומר אם ליד הקלפים עשרו אותי ליד הרב גם יהיה טוב אם אני עומד >> כן >> זה היה מהרעיון יפה כן >> איך אתה אני מזכיר נזכרתי בסיפור הזה היום שהרבן לומד את הגמרא היה איזה רגע שנרדמתי

שהתעוררת שהתעוררתי אמרתי לעצמי >> היית פה >> אבל הייתי פה >> נכון >> נכון נרדמת ש >> כל אתה כל עוד אתה לא נוכר אז לנו בע [צחוק] >> שבוע שעבר הרב שבוע שעבר באתי לשיעור הרגשתי לא טוב אולי יש טוב בלילה שיעור >> אמרתי יש לך שני ברורות או שאתה ישן בבית בני אחת שתתושש או שתבוא לשיעור הנשמה שלך תשמע את השיעור תירדם אבל שמה תגיה בכולל >> והכי טוב מכל זה לשון קודם ולשון אחר כך >> נכון אבל זה זה גם קורה >> זה הכי טוב כן >> זה קורה במשפחות הכי טובות >> כן כן [כחכוח] >> אנחנו בדין עבד עברי דרך מצוותך דין עבד דברי ובסעיף האביאר לנו אנחנו בסעיף ב', בתחילת סעיף ב' הוא דיבר לנו, הוא ביאר לנו שיש שני סוגי נפשות, נפש בהמה, >> נפש בהמה ונפש אדם. מה ההבדל בין נפש אדם לנפש בהימה? זה אומר נפש אדם שהוא מתרגש מהדבר שהוא

קולט את הדבר לא רק שהוא מבין אותו בשכל אנחנו מתחילים סעיף ב עכשיו רק לפני כן דין דברים דף פ >> דפשישי >> בכל אופן אז הוא מסביר שיש הבדל בין נפש בין נפש אדם לנפש בהמה >> נפש בהמה זאת אומרת ככה הכל הוא יודע הוא מבין הכל אבל בפנימיות הלב זה לא עובד. זה שום דבר. נפש אדם זה נקרא שיש לו דעת. והדעת היא ממשיכה והופכת את הבן אדם שהוא מתרגש מהדבר, שהוא לומד את הדבר, שיש לו פחד מהדבר. >> זה לא שהוא יודע כמו שהוא יודע את זה, הוא למד איזשהו מקצוע ואת זה הוא יודע. אז אומר מביא את זה מה הכוונה אומר אפילו שישראל מאמינים בני מאמינים ואף על פי כן נמצאו בהם גנבים גם יכול להיות גנבים איך יכול להיות ועל זה אומר גמרו רזל גן וום אחת רחמון קרי הוא עומד וגונב עושה הפך מה שהתורה אומרת והוא צועק ריבונו של עולם תעזור לי

אבל כשמגדד בזה ויגיש החיות השופע עליו מהשם מקור החיים שזהו גילוי אלוקות אז זה התהפכו מידותיו הוא אומר ובאמת והתמרמר על ריחוקו מהשם יהיה לו ממש הוא יתמרממר >> על כמו שאומרים על דרך שאמרו חז"ל לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע שיהיה ברוגז על הדבר זאת אומרת שיהיה לו על הרע זאת אומרת שיכב לו זה שיש לו רע ברגע שכואב לו שיש לו רע אז הוא אומר אחר כך יורה רחמים על נפשו כי ידע הרחמנות שעליו ויהוב את השם כמו שכתוב נפשי הביתיך אז אומר שג הדברים האלה חסד גבורה ותפארת זה מתברר על ידי הדעת אז פה הוא הסביר מה ההבדל בין נפש של אדם לנפש בהימה. עכשיו הוא ממשיך אומר כאן כך. [כחכוח] והנה על כוטב זה הוא יסוד העניין הרוחני המרומז בפרשה זו שבמצווה הזאת. אנחנו מדברים על מצווה של עבד עברי. מה זה המצווה של עבד עברי? אז אומר במה שכתב השם

יתברך למשה ואלה המשפטים אשר תעשים לפניהם מה זה משפט אז הוא אומר משפט לשון הליכה כמו שכתוב בתנ דבי אליהו על פירוש כמשפט הראשון כתוב כהלחתה כמיתה כמו ההלכה הראשונה ורוצה לומר מה זה ההלכה הראשונה רוצה לומר הולכת והמשכת הדעת שימשיך משה לישראל. >> הוא אומר הלשון ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם כי תקנה עבד עברי. אז מה זה תשים לפניהם? הלשון משפטים אשר תשים לפניהם ורוצה לומר הוא אומר ככה הולכת והמשכת הדעת שימשיך משה לישראל שמשה רבנו הוא ממשיך ונותן את הדעת לעם ישראל זאת אומרת כי אפילו אנשים כאלה שדיברנו עליהם ככה שהם יש להם נפש של בהימה אז אומר כשיש למישהו כשיש למישהו נפש של בהימה אז הקדוש ברוך הוא זאת אומרת על ידי משה ממשיך להם דעת הקדוש ברוך הוא ממשיך דעת על ידי משה זאת אומרת שאפילו שלהם עצמם יש נפש בעמית וזה

לא משפיע עליהם אבל על ידי הכוח של משה רבנו הדעת של משה שהוא ממשיך אז הוא ממשיך לעם ישראל דעת שהם מקבלים את הכוח הזה שהם ירגישו דעת זה ללשון הרגשה לשון התחברות וגם בלשון הקבלה אז גם כן כתוב משפט היא רחמי מה זה נקרא משפט משפט זה נקרא רחמים שהוא מה הכוונה שהוא קו האמצעי הנמשך מהדת שבן אדם על ידי המשפט דת שמשה רבנו נותן את המשפטים לפני עם ישראל הוא ממשיך אליהם את הדעת שהדעת הוא רחמיהם שהוא רחמים שהוא בא מהקו האמצעי אז הוא מסביר שלכן שכל מי שאין בו דעה אסור לרחם עליו יש מקום בגמרא ברכות שאומר שמי שאין לו דעה >> שותה אסור לרחם עליו אבל יש את כל המלחם הבריות מרחמים עליו מן השניים. >> כן. אז הוא שואל מה זה בן אדם כתוב בגמרא שותה אסור לרחם עליו? אז שואלים אז אומרים בשם אחד הרב זה הצדיקים אומר כזו רחמנות גדולה על הבן אדם

שאסור כבר לרחם עליו. זאת אומרת שמצב כזה >> כזה ירוד שאתה אפילו לרחם אתה לא יכול לרחם עליו. אז אומר המצב שלו הוא כל כך ירוד >> שאתה אומר ששותה >> שהם מרחמים >> שאסור לרחם עליו אז פה הוא אומר ככה שאומרת שאסור מלשון קשר אתה קשור אתה חייב לרחיב לרח >> אבל יש גם אחד מהרעים שאמר שאם כתוב שאסור לרחם עליו אז בטח צריך יכול לרחם >> אז זה כבר רחמנות הכי גדולה זה כבר רחמנות הכי גדולה שיש Yeah.