מאמר ״הוי לי בעוזרי ואני אראה בשונאי״ י״ב תמוז תשי״ז #1 הרב יעקב גולדשמיד

זמירות היו לי חוקיך — ביאור מאמר בעל הגאולה בשיעור זה נעמיק בביאורו של מאמר אדמו"ר הריי"צ בעל הגאולה על הפסוק "זמירות היו לי חוקיך בבית מגורי" (תהילים קי"ט, נד), ונבחן מדוע בחר דוד המלך דווקא בלשון "זמירות" ומדוע הדגיש את "חוקיך" מבין שלושת סוגי המצוות. תקציר: השיעור עוסק בפירושים שמביא אדמו"ר הריי"צ בעל הגאולה למאמרו על הפסוק "זמירות היו לי חוקיך בבית מגורי". נידונות שתי שאלות יסוד: מדוע מכנה דוד המלך את עסק התורה בשם "זמירות", ומדוע הוא מדגיש דווקא את ה"חוקים" מבין שלושת סוגי המצוות. המאמר מתייחס גם לפסוק "ה' לי בעוזרי ואני אראה בשונאי" (תהילים קי"ח, ז) ומבאר כיצד ביטול המציאות לתורה פועל ביטול ממשי של שונאי ישראל. הנקודה המרכזית: על ידי עיסוק בתורה מתוך ידיעה שחיות כל העולמות תלויה בדקדוק אחד מדקדוקי התורה, פועל הלומד שביטול העולם לתורה — שהוא אמת אובייקטיבית — מתגלה ומוטבע בתודעתו; וכתוצאה מכך, כל מי שאינו הולך בדרכי התורה אין לו קיום, ושונאיו מתבטלים מאליהם. עניין זה שייך בעיקר לחוקים שבתורה, שבהם מתגלה ביטול המציאות לתורה באופן המוחלט ביותר, ללא כל הסתמכות על השכל. זהו פשר בחירת דוד המלך בלשון "חוקיך" דווקא — ושאלה זו תתבאר בהמשך המאמר באותיות ה–ח. עיקרי השיעור: שאלות פתיחה על "ה' לי בעוזרי": מדוע דוד המלך מבקש שה' יהיה "אחד מבין עוזריו"? — פנימיות הפסוק מגלה שאין כוונת דוד לצמצם חס ושלום את כוחו יתברך, אלא אדרבה: שה' יצטרף כביכול לשאר העוזרים, כאשר האמת היא שהוא לבדו הוא המציל, והשאר טפלים אליו בלבד. שלושה פירושים ב"זמירות היו לי חוקיך": (א) שמחה ועונג בתורה בימי הגירות והסכנה — התורה שימשה לדוד מקור ניחומים ושמחה בעת בריחתו (פשט); (ב) "זמירות" מלשון שבח — דוד שיבח את התורה שחיות כל העולמות תלויה בדקדוק אחד מדקדוקיה, כמבואר בתניה; (ג) "זמירות" מלשון חיתוך וזמירת ריצים — התורה הייתה הכלי שעל ידו בוטלו שונאיו ורודפיו. הקשר בין הפירוש השני לשלישי: אדמו"ר הריי"צ מחבר שני הפירושים: על ידי שדוד המלך למד תורה והכיר שכל העולם בטל במציאות לדקדוקי התורה, התברר ממילא שמי שאינו הולך בדרך התורה אין לו קיום — וביטול שונאיו נובע כהכרח מן הבטלות שבתורה עצמה. שלושה סוגי מצוות ומדוע "חוקיך" דווקא: המצוות מתחלקות למשפטים (מחויבים מן השכל), עדות (אות וזיכרון, מקובלים גם בשכל לאחר הציווי) וחוקים (גזירת מלך בלא טעם שכלי). החוקים מגלים ביטול המציאות לתורה באופן המוחלט — ולכן דווקא הם הכלי העיקרי לביטול שונאי התורה; הביאור המלא שמור לאותיות הבאות. אגב — גישת הנשיאים לקירוב יהודים: השיעור מביא שאדמו"ר הריי"צ קירב גם את אלה שנכללים לכאורה בסוג שהוזכר בתניה פרק לב, משום שבחסידות מגלים שאפשר להפוך את החלק הרע שבהם ולהשיבם בתשובה — ובכך מקיים הנשיא את מצוות "ואהבת לרעך כמוך" בשלמות.