מאמר ״הוי לי בעוזרי ואני אראה בשונאי״ י״ב תמוז תשי״ז #5 הרב יעקב גולדשמיד

מאמר ״הוי לי בעוזרי ואני אראה בשונאי״ י״ב תמוז תשי״ז #5 הרב יעקב גולדשמיד זמירות לחוקיך — גילוי אחדות ה' בתוך גדרי העולם תקציר המאמר עוסק בפסוק "זמרות היו לי חוקיך" (תהלים קי"ט) ומבאר מדוע דוד המלך בחר לשורר דווקא על החוקים ולא על המשפטים. הביאור המרכזי הוא שדרגת החוק — שאין בה טעם מצד גדרי השכל — מגלה כי כל העולמות בטלים לגמרי לגבי התורה, ומתוך כך אף המנגדים מתבטלים. אולם ה"ננשה" של דוד המלך הייתה שהוא ייחד את גילוי הביטול מן המנגדים עצמם, בעוד שמטרת ה' היא להחדיר אלוקות בתוך גדרי העולם — לא לשבור את המנגדים, אלא לברר ולהעלותם. הנקודה המרכזית האדמו"ר מבאר את עניין "הויה ואלוקים כולא חד" — שגם שם אלוקים, המורה על צמצום והסתר, הוא בעצמו אלוקות. שכן הצמצום עצמו נובע מכוח העצם של הקדוש ברוך הוא, ולא מסתירה חיצונית הנוגדת את גילויו. מכאן מתגלית דרגת שם הוי"ה כ"שם העצם", הכולל בו שלושה עניינים כאחד: מציאות העולם, ביטול העולם, וחיבורם — כי רק העצם מסוגל לאחד שני קצוות הנוגדים לכאורה. וזהו החידוש שבפסוק "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד": שגם בדרגת "אלוקים", בעולם הצמצום, מתגלה ייחודו יתברך. עיקרי השיעור ביאור "זמרות לי חוקיך" (סעיף יא במאמר): דוד ביאר כי התורה כולה בגדר "חוק" — שאין לעולם שום מציאות עצמאית מולה, וממילא כל מי שאינו בטל לתורה מאבד את טעם קיומו. אולם ה"ננשה" הייתה שביטול זה ביצע כ"זמירת הריצים" — דחיית המנגדים — בעוד שהכוונה האמיתית היא "לשבש יצורו": לברר ולהעלות. תפילה לעומת תורה כדרכי הבירור: התפילה מבררת ניצוצות "מלמטה למעלה" על ידי שהאדם מגביה את הנפש הבהמית ואת חפצי החומר אל הקדושה. לימוד התורה, לעומת זאת, פועל "מלמעלה למטה" — ממשיך אלוקות לעולם; אולם ללא עבודת הבירור בפועל, הוא עלול לדחות את המציאות החומרית במקום להחדיר בה אלוקות. "הויה ואלוקים כולא חד" — החידוש בפסוק שמע ישראל: כדי שלא יאמרו שהשם הוי"ה שייך לדרגה שמעל העולם בלבד, נאמר "ה' אחד" ולא "ה' יחיד" — שכן "יחיד" מורה שאין עולם, ואילו "אחד" מורה שגם כשיש עולם, ה' הוא אחד. ומוסיף הרבי: גם שם אלוקים — שהוא הצמצום — הוא עצמו אלוקות. שלוש המדרגות בשם הוי"ה: הרבי מבאר (בהתאם לרמזי המאמר, פרק א') כי שם הוי"ה כולל שלושה עניינים: (א) "היה הווה ויהיה" — קיום העולמות; (ב) ביטול העולמות לגבי הקדוש ברוך הוא; (ג) כוח העצם, שמחבר שני הקצוות הללו. זהו עומק ה"שם העצם" — שאינו שם ספירה אלא שם המאיר על העצמות ממש. [יש לאמת את הפירוט מתוך הנוסח המודפס של המאמר.] ראיה מהרמב"ם (הלכות יסודי התורה, פ"א): הרבי מחבר את שלושת העניינים שבשם הוי"ה עם שלושת הרעיונות ברמב"ם: (א) הוא ממציא כל נמצא; (ב) כל הנמצאים אינם נמצאים מבלעדיו; (ג) הוא מוצא מעצמו. זה עצמו מראה שעניינים עמוקים אלו של חסידות נמצאים כבר ברמב"ם. [מספר פרק/הלכה — לבדיקה מול מקור מודפס.]