חסידות מבוארת - עבודת התפילה - ״חוט השדרה של עבודת ה׳״ #1 - הרב יוסף יצחק הבלין

חסידות מבוארת - עבודת התפילה - ״חוט השדרה של עבודת ה׳״ #1 - הרב יוסף יצחק הבלין מאמר "כיצד ייתכן לשון עבודה" — פרק א': עניין יעקב ועבודת העבד תקציר בשיעור זה נעמיק בפרק הראשון של המאמר העוסק בפסוק "לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל" (במדבר כג, כא), ונבחן את השאלה היסודית: כיצד ייתכן לשון עבודה ביחס לקדוש ברוך הוא, שהוא שלמות הכל ואינו זקוק לזולתו. המאמר מבאר כי תשובה לשאלה זו נעוצה ב"נתאוה הקדוש ברוך הוא להיות לו דירה בתחתונים" — הקדוש ברוך הוא חפץ בגילוי שכינתו בעולם הזה, ולתכלית זו ניתנה לנו עבודה קבלנית שתושלם בימות המשיח. הנקודה המרכזית שאלת הפרק היא: כיצד שייך לשון "עבודה" — שפירושו תיקון ושירות — כלפי הקדוש ברוך הוא שהוא שלמות הכל ואינו חסר דבר? המאמר מיישב קושיה זו על יסוד מאמר המדרש שנתאוה הקדוש ברוך הוא להיות לו דירה בתחתונים: אמנם בדיוק אצלו יתברך אין חסרון, אך הוא חפץ בגילוי אלקות בעולם הגשמי, וזהו הצורך שאנחנו ממלאים בעבודתנו. הרבי מוסיף ומבאר כי העבודה דומה לעבודה קבלנית — שכרה אינו ניתן יום יום אלא לאחר השלמת כל הבנין, ולכן שכר המצוות ישולם בשלמותו לעתיד לבוא. בזה נגלה ההבדל היסודי בין השקפת החסידות — "לצורך גבוה, ליחד קודשא בריך הוא ושכינתיה בתחתונים" — לבין השקפה אחרת הרואה את הבריאה כנועדת להיטב לברואים, ושמה את האדם במרכז. עיקרי השיעור שאלת הפתיחה (עמ' שט): כיצד ייתכן לשון עבודה כלפי הקב"ה? "עבודה" פירושה תיקון ושירות — דבר שהעבד עושה לאדונו כי האדון אינו יכול לעשותו בעצמו. אך הקב"ה, שהוא שלמות הכל, "אם צדקת מה תתן לו" (איוב לה, ז) — ועבודתנו אינה מוסיפה כלום למעלה. שני השמות יעקב וישראל: שני שמות אלו מרמזים לשתי בחינות של אור אלקי הנמשך בנשמות ישראל — בחינת עבד (יעקב) ובחינת בן (ישראל). בשל קיום שתי הבחינות גם יחד, שמו של יעקב לא נתבטל עם קריאת שמו ישראל, שלא כאברהם שנתבטל שמו אברם לחלוטין. פירוש "עבודה" כתיקון ושירות: "עבד" מלשון "אורות עבודין" — אורות המסודרים ומתוקנים. העבד מתקן לאדונו דבר שאין האדון יכול לתקן בעצמו: שירות הוא מילוי צורכי האדון במאכל ומלבוש, ותיקון הוא מלאכת הבית והשדה. היישוב — "נתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים": הקב"ה חפץ שגילוי אלקות ישרה בעולם הזה התחתון, וזוהי תכלית הבריאה כולה. אנחנו עושים לו דירה זו על ידי עבודתנו — "לצורך גבוה, ליחד קודשא בריך הוא ושכינתיה בתחתונים" (כמבואר בתניה). משל העבודה הקבלנית: הרבי מבאר מדוע שכר המצוות אינו ניתן מיד ("ביומו תתן שכרו") — כי אנחנו עוסקים בעבודה קבלנית לבניית הדירה כולה, ושכר קבלן אינו משתלם עד גמר המלאכה. ולכן השכר ישולם בשלמותו בגאולה העתידה. ההבדל הרעיוני מול השקפה אחרת: החסידות שמה את הקב"ה במרכז — הבריאה נבראת "לצורך גבוה". השקפה אחרת שמה את האדם במרכז — "להטיב לברואיו". ההבדל אינו רק תיאורטי אלא קובע את כל אורח העבודה.